אלול..

מאת
dvirs
פורסם בתאריך כ"ד באלול תש"ע, 03/09/2010

בס"ד


אלול.

תשובה.

תפילה.

קדושה.

 

אני צופה בחבריי לספסל הישיבה מתפללים מעומקי ליבותיהם אל המלך. משבחים, מבקשים ומודים, ובכל מילה המוציאים מפיהם בלחש, ביראה ובקדושה, ניתן לראות כיצד אותה המילה עולה השמיימה. גיבוב של מיליוני אותיות פורחות באוויר במטרה אחת זכה - לדפוק על שערי שמיים שיפתחו בפנינו.

 

חלפה עוד שנה ובה נפלנו בחטאינו, ניסינו לקום - לעיתים הצלחנו ולעיתים כשלנו. עליה, ירידה ושוב עליה. נפילה, מכה ונסיון קימה. כך במחזור בלתי פוסק - בני אדם אנחנו.

עוד שנה ובה מחשבות ייאוש חלפו בראשנו וניסו להחלישנו ולהשביתנו.

עוד שנה שבה נתנסינו במיני נסיונות - קשים יותר, קשים פחות, בחלקם עמדנו ובחלקם נפלנו.

עוד שנה ובה ניסינו לפסוע במסילת הישרים אך לעתים סטינו מהדרך ולעתים תעינו וטעינו במסלול.

 

אך "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת - שֶׁשֱׁזָפַתְנִי הַשָׁמֶשׁ"!

נשמה טהורה נֻפחה באפנו ונשארה היא טהורה - היא איננה השחירה - מאירה היא בכל עת! רק עוונותינו אשר לנגדנו-בתוכנו, הם המסתירים לנו אורה הזך והטהור – "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"! עלינו רק לחשפה מחדש ולגלות אורה בעזרת קולות השופר אשר יעוררונו ויחשפו אותה ואת טבענו האמיתי והשלם ותאיר היא דרכנו. קמעה קמעה נחשפה, ולאט לאט יפוץ אורה מתוכנו ומתוך כך אף על סביבותינו. 


ובעת כי אורה,

נחזה בקלותה של תשובה.

ובעוז של גבורה,

בתיקוננו נחל בשמחה.


נשוב איש אל עצמו,

איש אל שורש נשמתו,

ויוארו מחשכינו,

ונהיו כלא היו.


לאחר שנשוב מדרכינו הרעים,

ונבקש כפרה ממלכנו - חי העולמים,

ימחל לנו אבינו - כי הוא רחום וחנון,

ויתן בליבנו כוחות להמשיך בתיקון.

 

כך, ננהג עם חברינו במידת החסד והרחמים ונבקש ממלכנו שינהג אף הוא עמנו במידת החסד ובמידת הרחמים - לפנים משורת הדין, נקבל על עצמנו קבלות לקראת השנה החדשה, ויכפר אלוקים על חטאינו שמהם שבנו – בזו שעברה.

 

"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם - חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.".

 

כעת, ניתן לראות את האותיות מגיעות ליעדן ומתקבלות ברצון ואף בבקשה לעוד על ידי אלוקינו – "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ – הַשְׁמִיעִינִי!".

תגובהתגובות