"אותיות פורחות באויר"

 

בס"ד.

 

כשגזרה מלכות רומי הרשעה שלא לעסוק בתורה, מצאו את רבי חנינא בן תרדיון יושב ועוסק בתורה וספר תורה מונח לו בחיקו.הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות, והציתו בהם את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על ליבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה. אמרה לו ביתו: "אבא, אראך בכך? "אמר לה:"אלמלי אני נשרפתי לבדי, היה הדבר קשה לי. עכשיו, שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של ספר תורה, הוא יבקש עלבוני". אמרו לו תלמידיו: "רבי, מה אתה רואה?" אמר להן: "גוילין נשרפין ואותיות פורחות".

(על פי הגמרא במסכת עבודה זרה עמוד יא עמוד א.)

 

צויר ברובו בעפרון b4. בהשתתפות עפרונות b אחרים.