יצירות של הבעטליר החמישי

וכשהלב מתמלא עד גדותיו נישא על גבי הצלילים מאיים לפרוץ את מיצרי הגוף מתפשט בכל החללים מהבטן ועד הצואר ואני מרגיש חי חיים שלא חייתי מעולם והפעם הזו עומדת יחידית לעצמה ואני מגלה שאני באמת אוהב אני אוהב באמת ובא לי לצרוח מאושר או לבכות משמחה שמה שחיפשתי סוף סוף נמצא.

בס"ד באחד הימים ב'זמן קיץ' הרגשתי שאני חייב לעשות משהו עם הסמל הזה והצבעים האלו, אז פתחתי את סיפורי מעשיות וזה מה שיצא. רק חבל שהציפורים עצמם כמעט ולא מורגשות בו. [את העיגול שירטטתי עם קופסת הנס-קפה של הרב יהודה מלמד בזמן שיעור בביתו...]

בס"ד ציירתי את השיר הזה על קיר חדרו של אחי הגדול, אבל כשהוא התחתן ועבר דירה הוא לא יכל לקחת את קיר החדר איתו, ואני עברתי להתגורר שם. ציירתי את הציור הזה, שיהיה תלוי ליד השיר. הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִסְלִיחָה וּבְחֶסֶד, וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם, וּמַחֲשׂוֹף כַּף-רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת, אוֹ שִׁלְפֵי-שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם. אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת עַל כְּתֵפַיִך, חָזֵךְ, צַוָּארֵךְ, וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן. וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּך הַשֶּׁקֶט כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן. וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשֹׁם וְרָגֹעַ, וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב, וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ, וּמֻתָּר, וּמֻתָּר לֶאֱהֹב. אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט הַשְּׂרֵפוֹת, בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם. וּבְיֹשֶׁר-לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים, כְּאַחַד הָאָדָם. לא יודע למה זה תמיד יוצא טוב יותר בצילום בשחור-לבן- ,20130614110419.jpg

ציור אחרון לפני ה'זמן'...

בס"ד &lrmאת הציור הזה, (כמו כל הציורים היפים) לא ציירתי עם יותר מדי מחשבה לפני כן, ולכן (לכאורה) אין קשר בין כל הפרטים, אולי הם אפילו סותרים. למשל, למטה בצד שמאל יש משנה מאוד "מוסר"ניקית, "עין רואה ואוזן שומעת", (מפתח ה'פה' שבשמיים מאוד הזכיר לי אוזן..) ומאידך -למעלה בצד ימין- מצויר מפל בהשראת סיפור של ר' נחמן: "ויש הר, ואל ההר עומדת אבן, ומן האבן יוצא מעיין" (מתוך הז' בעטלירס, ספורי מעשיות...) אך ברוך ה' שהאיר את עיני, והבנתי שמה שמקשר בין הדברים השונים הוא המשך הסיפור: "וכל דבר יש לו לב" יש נשמה לכל דבר. יש לב לעולם. "לב העולם אתה". "דע מה למעלה ממך", שיורד עד לארץ ומתגלה שם. בכל דבר אפשר לראות, לשמוע, ו(ממילא) אפילו לכתוב את ה' יתברך. "עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך"-של ה' יתברך-"בספר נכתבים". שנזכה לעלות מהבית שלנו איפה שהוא עכשיו, בארץ, למעלה, לבית של ה' יתברך. שם נראה הכל במבט עליון ומפוקח, של פנימיות. ------ [דברים שאפשר לשים לב אליהם- מפת ארץ ישראל למטה. ליד המזוקן עם הפאות. מאחורי השם שלי (נריה) יש נר וסולם (יעקב, השם השני שלי).] אדר ה'תשע"ג

בס"ד ציור ממש מזמן. לא יודע למה רק עכשיו העלתי. דברים שבשבילי יותר משמעותיים בציור: המחוג שהוא חץ המורה למעלה, על המספר 7. העין, הנר, הנוף שלמטה, הבניינים. המבוך שבתחתית הציור. וכמובן הנושא- שהוא האדם שמנסה לצאת מהמעגל, שמטפס ורץ על תו אחד בודד [של מפתח סול הפוך], בשביל שאולי, אולי יצליח לשרוד. צויר בעפרון, כרגיל.

בס"ד צויר בתוכנה צייר [על ידי טכניקה של חיתוך צבע, העתקה והדבקה, ושינוי של צבעים].

צויר בעיפרון.

בס"ד   ציור "בהשראת" שיר מביכורים: http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=60644.   להלן ההבנה שלי בשיר, אך לפני כן, הקדמה "קצרצרה"...:   הלילה הוא בחינת דין (ושמעתי שלכן אומרים בערבית "והוא רחום"). והתורה היא בחינת חסד, "כל הלומד תורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום". [אם אינני טועה הענין מוסבר באריכות בתורה א' בליקוטי מוהר"ן]   לכן, יש ענין חשוב להגביר את כוחות לימוד התורה בלילה, כמו שכתוב בגמרא במסכת תענית (לא.) "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף יאסף. מאי יאסף? תני רב יוסף: תקבריה אימיה". פירוש (ע"פ רש"י): מיום ט"ו באב מי שמוסיף ללמוד תורה בלילות יוסיף חיים, ומי שלא מוסיף לעסוק בתורה בלילות ימות בלא עיתו (ח"ו). וכן ראינו גם שהתורה נקראת חיים שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה", ונמשלה לאש, שנאמר: "הלא כה דברי כאש נאום ה",   בציור רואים את המלחמה בין כוחות הדין לכוחות החסד. בין הלילה לתורה. כשהדינים מתגברים, אנו מנסים להילחם בהם עם כוחות רוחניים, כוחות מים, אור ואש. ומתפללים לה' שיעזור. כמו שכותב הרב זצ"ל בהקדמה לעולת ראיה שהלילה מסוגל לתפילה. וכעת- הערות בקשר לציור: א. רואים מאחורי האיש ברקע את ההרים? ב. במילה "לצרוח", זה מובן שיש שם גלי קול? ג. כרגיל- כדאי להגדיל על מנת לראות יותר טוב.   מהסגנון החדש- עפרונות B ועט שחור.  

בס"ד.   "נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְ-ה-וָ-ה" (תהילים ד',ז')   "ואמרו חז"ל (יומא לט.): אדם מקדש עצמו מעט ,מקדשין אותו הרבה מלמטה ,מקדשין אותו מלמעלה בעולם הזה, מקדשין אותו לעולם הבא. והנה בזה כל המאמר כפשוטו :הקדוש -ברוך -הוא ,שהוא מקור הטוב והחסד ,מכיון שהאדם כופה יצרו וממשיך עצמו לצד הקדושה מעט , הקדוש -ברוך -הוא משפיע עליו קדושה הרבה במלא חפנים וכמו שאמרו חכמינו ז"ל {שה"ש רבה ה, ג}, שאמר הקדוש ברוך -הוא :פתחו לי פתח כמחט של סדקית ,ואני אפתח לכם פתח כפתחו של   ~~~ חשבתי גם לקרוא לציור בשם "התערותא דלעלא" או "רצוא ושוב". אבל אני חושב שאלו מושגים גבוהים מדי שגם אני לא מספיק מבין, אז ויתרתי. התלבטתי רבות אם להוסיף את אבני הרקע. מה אתם אומרים? זה מוסיף או שזה גרוע וגורע? צויר במחק ועפרונות.   (טיפ קטן: טוב להגדיל את הציור ולראות אותו בצורה נורמלית)  

בס"ד. תודות להערותיכם והארותיכם הבונות החלטתי "לשפץ" את היצירה. צילמתי אותה וציירתי מעליה מחדש בעט ובעיפרון. הדגשתי את הראוי הדגשה (כמו את הדמעה וההצללות) וניסיתי לשנות את מה שהיה צריך שינוי (הרגל למשל). בקשר לחתימה- ניסיתי למחוק אותה בטיפקס ולצייר עליה מחדש, אך הטיפקס התקלף והיה סיבוכים וזה נראה כאילו הבנאדם הקיא לפני רגע, אז מחקתי את זה במחשב והסתפקתי בחתימה צדדית יותר. אז מה לדעתכם יותר יפה- זה או הקודם?

בס"ד. מבוסס על אמרה מפורסמת של הרבי מקוצק- "אין דבר יותר שלם מלב שבור" ומהדיסק של ארז לבנון ז"ל הי"ד-"אור בלב". צויר ברובו בעיפרון hb2 אך גם בb8 (לחושך) וb4 (להצללות בעיקר). התלבטתי אם לצבוע או לא, אז הנה גם הגרסה הצבועה: 20101004015842.jpg

בס"ד. צבעי פנדה.

בעזרת ה' יתברך.... צבעי פנדה ועיפרון.

פרצופים שציירתי בהזדמנויות שונות.

"הקולות שעולים כמו עשן לשמיים נבלעים בחלל נמוגים במרחב שאגת ההמון במגרש כדורגל תפילת החזן נגינת העוגב קריאתה של העיר המיית האוקיינוס קול מים רבים וקולות מלחמה מתמזגים להמייה אחת אנחת האדמה יבבת התינוק שנפלט מהשקט ואנחת הזקן שאל השקט הולך יללת התן צפירת הרכבת הם כולם צליל אחד מתמשך ירעם הים ומלואו, תבל ויושבי בה נהרות ימחאו כף, יחד הרים ירננו תיכון תבל בל תימוט, ידין עמים במישרים ישמחו השמיים ותגל הארץ" (אהוד בנאי)

בס"ד צויר בעפרון ובצבעי עיפרון. עיגלתי קצת בפינות כי נקרע לי שם קצת.. מאחורי הציור- 20130429013637.docx

בס"ד מעשה מאבידת בת מלך הוא המעשה הראשון שמופיע ב'ספורי מעשיות' של ר' נחמן. במעשיה מסופר על מלך אחד שבתו היחידה (חוץ מששת הבנים) נאבדה, וה'שני למלכות' מתנדב לחפש אותה. לאחר הרבה מאוד תלאות ותקוות שנכזבו, הוא מוצא את עצמו מחפש אחריה במדבר עם פיסת ידע יחידה- שהיא נמצאת בהר של זהב ומבצר של מרגליות. הוא פוגש אדם גדול, צדיק,שאוחז בעץ "עץ חיים היא למחזיקים בה". יודע תורה. אותו אדם מעמיד אותו בצל, מייאש אותו. אומר לו שאבדה תקווה ושלא ימצא את מה שליבו מחפש. אך השני למלכות, למרות כל קטנותו, ש"ונהי בעיננו כחגבים", מלמדנו את הכלל הגדול של האמונה, שאפילו אדם צדיק וגדול אומר לו שאין סיכוי, אף על פי כן- "אין שום יאוש בעולם כלל" "ובסוף הוציאה..." ניסן התשע"ג

בס"ד ברוך ה', אחרי בצורת ארוכה שהייתה אצלי בסגנון הציור הזה, ה' יתברך פתח אותי מחדש. הנה אחד מהציורים. "תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל-בְּלִימָה" , "וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" בזמן האחרון התחלתי לצייר את הסימן הידוע של הסינים, ה"יין-יאנג". היו לי כל מיני חששות לגבי זה כי זה לא סימן כ"כ יהודי היהדות כן מאמינה שיש טוב גמור שאין בו רע, ורע גמור שאין בו טוב. עד שנזכרתי שבספר התניא (להבדיל) כתוב על 'קליפת נוגה' שיש בה טוב ורע והיא ענין העולם הזה. אז הנה, יש משהו ברעיון הזה של הסינים.. אך כשראיתי את התניא לא מזמן עוד פעם ראיתי שעדיין זה לא אותו רעיון. שם כתוב עליה ש"רובה ככולה העולם הזה מלא עירבוב. יש בו טוב שמקושר למעלה (בית המקדש) ורע שמוביל למטה. הכל תלוי על חבל דק שיכול להיקרע וליפול [,הכל תלוי במה שיוחלט מלמעלה] . "בורא יומם ולילה, גולל אור מפני חושך, וחושך מפני יום" (מתוך ברכת 'המעריב ערבים')

בס"ד הרב דוד יהודה אריה לייב הכהן, הרב הנזיר. ציור בעפרונות על דף של בלוק ציור. הועתק מתמונה שפורסמה במגזין 11 של 'עולם קטן"- י"ב באב ה'תשע"ב. (בעיקרון פה הוא די מזכיר לי את הרב ש"ך, אבל התכוונתי לרב הנזיר.. )

בס"ד שוב, אותיות אמ"ש. אמת משקר. האדם נמצא תמיד בתוך מגבלות העולם הזה. מגבלות זמן (שעון) ומקום (חומה). למדינת ישראל, יסוד כסא מלכות ה' בעולם" יש שבעה 'שוונצים' (לא היה לי מילה אחרת להגדיר את זה...), המסמלים את הענין הטבעי, כמו שמבואר במהר"ל (?). לעומת זאת, בגאולה השלמה, לבית המקדש יש שמונה "שוונצים" (כל זה לא באמת, אבל בציור...), כי "ראשו מגיע השמיימה" ואפילו ציפורים אינם יכולות להגיע למקומות כאלה גבוהים. אך, ניתנה תקוה, העץ הוא הצדיק, כמו שמסביר רבי נחמן, והוא מורה לנו איך ניתן לטפס למעלה: על ידי ספרי התורה הקדושה המרוממים אותנו מעל לחומות לכיוון האינסוף. למרות שבעולם הזה זה לא באמת אפשרי. אלא רק לעתיד לבא.

בס"ד התלבטתי המון זמן האם להוסיף לציור הריק והמאוד נקי הזה משהו, אך לבסוף נפסק ש"שב ואל תעשה עדיף" וש"כל המוסיף גורע", אז לא עשיתי כלום. היד שמציירת היא היד שמצייר בה הקב"ה את עולמו (כמדרש חז"ל אודות היד שקיבלה את מפתחות בית המקדש מידי הכהנים בעת החורבן). שימו לב לאדם ההפוך בבנין הכי ימני. "עולם הפוך ראיתי". *העירוני על כך שלצייר יד יש בזה חשש של הגשמת אלוקות ח"ו, אז אני מדגיש ואומר שאין זו יד ח"ו של קוב"ה אלא מלאך בדמות יד, למי שלא הבין כך.

בס"ד.   גיטרה שציירתי ממזמן. ערכתי קצת במחשב על מנת למחוק שימוש שגוי בטיפקס ולמחיקת הצללה לא מכוונת. זה מהסגנון החדש שאני מעצב לעצמי- שילובי עטים ועפרונות.   ________________________________________________________________________________    

רועד/ברי סחרוף רועד עלי הבית רוח מהים אש על ההר עקום ולא ברצף הנה זה מתחיל, הנה זה נגמר כולם על הרגליים חצי כדור חצי מחוק הזמן נחצה לשניים השעון מתקתק לו הפוך ואני רואה כפליים אור תעתועים שחור לבן רועד עלי הבית מתנדנד מצד לצד ונדמה שבינתיים משיח מחכה להזמנה בסלולרי בביזארי בחלום ובתקווה רועד עלי הבית הסדק מדמם מהתקרה הפחד בעיניים והלב, הלב במזוודה עשן מעל המים השמש אפורה האור חסום הרעש באוזניים הזיעה שנדבקת לגוף

בס"ד. כשהראתי לחבר שלי את הציור הוא שאל איזה שם יש לתמונה. עניתי לו שלא משנה, יכול להיות "שמע קולי" ויכול להיות כל דבר אחר שקשור לתפילה לה'. אז הוא אמר: "במסתרים תבכה נפשי". ככשמעתי מיד הבנתי שזה זה. (ואגב, אני עולה עכשיו על טעות. זה לא מתהילים אלא מירמיהו.) צויר בעפרונות b.

בס"ד. רבינו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. עפרונות hb2 ו b. התמונה המקורית:

בס"ד. אני תמיד חושש מלצייר גדולי ישראל, כי הרבה פעמים אני מפקשש, אבל לא יכולתי להתאפק: מורינו ורבינו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל. [אני חושש שזה לא ממש דומה לו, אבל זה יפה נראה'לי מצד הציור, ולא מצד הדמיון] עיפרון hb2 על נייר a4.

בס"ד. פוטושופ, נראה לי גם צייר.

בס"ד או במילים אחרות: מקום, זמן, אדם. "עולם שנה נפש הם שלוש מדרגות כלליות בהשפעת החיות הכללית לתוך העולמות. עולם הוא המקום של אותו העולם, שנה הוא הזמן של אותו עולם, ונפש הם הברואים והיצורים של אותו העולם. כיוון ששלוש דרגות אלו קשורות האחת עם השניה, הרי שמה שיש בדרגה זו יש גם בדרגה האחרת, ולכן מה שיש בעולם יש גם בנפש. דוגמא לענין זה הוא המשכן, שכמו שיש משכן בעולם יש משכן גם בנפש. וגם פרטי הענינים שיש במשכן, שיש כלי המשכן, קרשי המשכן ויריעות "כי המצוות הם קומה שלמה, והם מחיין את כל הקומות, הן קומת אדם, הן קומת עולם, הן קומת שנה, כי עולם שנה נפש, הן מקבלין החיות מהמצוות, כמו שכתוב (תהלים לג): "וכל מעשהו באמונה", וכתיב (שם קי"ט) "כל מצותיך אמונה"."(לקוטי מוהר"ן ה') יצירה 35. אדר תשע"ג

בס"ד זה לא חושך, לא אור זה הזמן לחזור, בוא הביתה, איש ציפור מגדלור מהבהב, בן קרעי עננים, ספק חשיכה, שלושה כוכבים תמונת הלווין מטשטשת, אזור דמדומים בקצה הרקיע אתה נוגע קודקוד לציפור האם שומע האם אתה בכלל זוכר את מי שמתגעגע חשמל מהבהב מבעד לתריסים, ירח לבן, שמיים סגולים, צל כנף מחליק ועובר על גגות בניינים בקצה הרקיע אתה נוגע קודקוד לציפור האם שומע האם אתה בכלל זוכר לאן אתה נוסע בליל חמישי האחרון רציתי לצייר משהו, אך לא ידעתי מה. ואז, בשעה 12 בלילה בערך, הנגן שלי הגיע לשיר הזה, של אהוד בנאי. לא שמעתי את השיר הזה המון זמן, והרגשתי שמשהו בי נפתח. ציירתי 5 ציורים בערך, עד 1:00 בלילה. זה הראשון שבהם. הייתי מצרף כאן את השיר, אך אני חושש לזכויות יוצרים. רק אומר שזה אחד השירים היותר מוצלחים של אהוד בנאי. שיר 9 באלבום "עוד מעט". עי"ש. מומלץ מאוד.

בס"ד עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה "שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן": אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר?: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ&zwjִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ&zwjִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: [תהילים קל"ז. צויר בשפיצר HB2 0.7 ובעיפרון ירוק 0כזה שמזכיר לי את עפרונות הH) על דף עבה של בלוק ציור. בעיקרון לא ציירתי את זה לפרויקט שלושת השבועות, אבל ראיתי שיש אז הוספתי]

בס"ד "עשרים ושתיים אותיות יסוד. שלוש אמות ושבע כפולות ושתיים עשרה פשוטות. שלוש אמות אמ"ש" "שלוש אמות אמ"ש בעולם. אויר מים אש. שמיים נבראו מאש וארץ נבראת ממים ואויר מרוח מכריע בינתיים"(ספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו, פרק ב' אות א', ופרק ג' אות ד') אפשר לשים לב שהאות א' מורכבת משתי יודי"ן ו-וא"ו, שזה בגימטריה 26- שם הוי"ה. גם אפשר לקרות אותה משתי הכיוונים. גם האות מ' מורכבת מכ"ף ו-וא"ו שזה בגימטריה 26- הוי"ה. ואם נצרף לאותיות ו' י' וז' שבשי"ן את ג' הראשים- נקבל שוב- שם הוי"ה. בציור ניסיתי להראות את ההשתלשלות הזו של ההוויה הא-לוהית, של הבריאה. וגם את הבועה שאנו חיים בה, את החומה שמונעת ממנו את ה"אין-סוף". את בית המקדש, את ההבנה וההכרה שנשמת כל אדם היא בעצם נר ה'. את ההכרה שעולמנו הוא בעצם עולם הפוך. עולם של שקר. ורק שמה, בעולם של אמת מ שקר העולם ישר. ולהכרה הזו אפשר לזכות גם קצת בעולם הזה.ומיהו זה? מי ש "צ' כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה" ויכול לראות למרחקים.

בס"ד   שבעת הקווים היוצאים מן העיפרון ושבעת התווים היוצאים ממפתח הסול מרכיבים ציור שלם. שניהם מתארים אומנות, שזה תחום שאני אוהב ורוצה לעסוק בו. המתפלל נמצא במקום הכי גבוה- "אין בונים בית הכנסת אלא בגבהה של עיר ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר" (שו"ע או"ח סימן קנ הלכות בית כנסת סעיף ב) . המתפלל נמצא מעל שלוש דרגות המכוונת כנגד שלושת אבות האומה- אברהם, יצחק ויעקב (וכנגד שלוש הספירות חסד,גבורה ותפארת) א. מכשיר קרדיוגרף- הרושם את המתח החשמלי בלב. ב. גלי קול. ג. תיאור של עליות וירידות בעבודת ה'. הגיטרה החשמלית מסמלת את המוזיקה של הדור הזה דווקא. 3 עצי ברוש הפוכים כי "עולם הופך ראיתי". להבנתי הקלושה, הגרפיטי הוא בעצם בעיטה באומנות העירונית. קשת הינו המזל שלי (חודש כסלו). על עמוד האבן מצויר חצי לב (כי החצי השני מוסתר)- "והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו, כו) ולכן הקשת יורה שם חץ אהבה, כי "אין דבר שלם מלב שבור", ובכח אהבתנו לה' יתברך נפיל את כל המחיצות.  

בס"ד   זה התחיל מציור הזוי ומקורי למדי של חבר. אני התלהבתי, ועשיתי גם. לאחר זמן גיליתי שמה שהעתקתי הוא מעפן וגם אותו החלטתי לשפץ. והנה התוצר המוגמר. רואים פה, את המוות, אבל זה תחית המתים. לעתיד לבא תבוטל הבחירה, יבוער הרוע. מכירים את זה שרובצת לכם אבן על הלב? זוהי הישועה. כאן המוות אינו חידלון, כי אם תחיה. כאשר ילד נולד, הוא מכורבל, מסוכך על עצמו מפני סכנות העולם הזה. אך כשאדם מת, הוא מת בהתבטלות מוחלטת, "בפישוט ידיים ורגליים", כאומר לה'- "עשה בי כרצונך, נמאס לי לחיות", או כדברי הרבי מקוצק בשוכבו על ערש דוי: "העולם הזה מעלה עיפוש ואין בי כח לנשום ------------------------------- "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקירבי". "... וטהרת הלב הוא, על ידי שמתלהב ובוער לבו להשם יתברך, על ידי זה נטהר הלב. כי נגד שנתלהב ונבער לעבירה או לתאוה רעה, חס ושלום, שמזה נטמא לבו, נגד זה צריך שיתלהב ויבער לבו להשם יתברך [כי על ידי חמימות הלב, על ידי זה מגרש רוח הטומאה, כי טבע האש שמגרש האויר...] ועל ידי זה נטהר ליבו, כמו שכתוב: "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"..." (ליקוטי מוהר"ן תורה קנ"ו)   הציור המקורי: http://a7.org/?file=20110220215629.jpg   נ"ב: שכחתי להוסיף את אמרת חז"ל הידועה: "נוח לו לאדם שלא נברא משנברא", שכשאני חושב על זה נראה לי שזה די שייך לכאן.   _________________________________________________   נ.ב: נא לא להתייחס להשפעות הסוהרסנים מ"הארי פוטר"  

בס"ד. כיסופים לבית המקדש שיבנה במהרה בימינו. "בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכונֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכונו. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנו וְשמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנו..." צויר בעפרונות hb2 וb.

בס"ד. כשגזרה מלכות רומי הרשעה שלא לעסוק בתורה, מצאו את רבי חנינא בן תרדיון יושב ועוסק בתורה וספר תורה מונח לו בחיקו.הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות, והציתו בהם את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על ליבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה. אמרה לו ביתו: "אבא, אראך בכך? "אמר לה:"אלמלי אני נשרפתי לבדי, היה הדבר קשה לי. עכשיו, שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של ספר תורה, הוא יבקש (על פי הגמרא במסכת עבודה זרה עמוד יא עמוד א.) צויר ברובו בעפרון b4. בהשתתפות עפרונות b אחרים.

בס"ד. לפני כמה ימים ציירתי סתם משהו סוריאליסטי ולא היה לי רעיון מה לצייר למעלה אז נזכרתי ברעיון של ציור ישן שפעם היה לי של אדם שמטפס על צוואר של גיטרה. עפרונות b וhb2.

בס"ד. צבעי פנדה, על a4. אולי גם: "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון"

בס"ד. חולצה שציירתי ליום ירושלים השנה לישיבה שלנו (פרחי אהרון קרית שמואל). והנה אחרי שיפוצים, צילום בשחור לבן(ולא גווני אפור, כי ככה זה בחולצה.) ועם הסמל של הישיבה: 20100506201322.jpg

בעזרת ה' יתברך. זה היצירה הראשונה שאני מעלה לאתר. צבעי פסטל שמן (מהיומולדת) ועיפרון HB2 על דף A4. מוקדש לאבא שבשמיים,לתורה הקדושה, לארץ ולכל עם ישראל.