בס"ד
בשעה שכולם חיפשו אותך
אני יגעתי - ומצאתי.
וכשהגעתי למקום הנכסף,
פתאום נעלמת לי.
אולי חזרת
למקום שאני כבר שכחתי?
ואולי - זה פשוט -
עליי לגלות
איך לראות אותך פה.
באילו צללים לחפש
השתקפותך העדינה.
איך העצים פה מדברים אותך
ואיך האבנים,
יש להם שפה שונה
משל העצים והאבנים שהכרתי.
ואיך מסתכלים על אנשים
שהאור שלך פורץ מהם
מסנוור בלי רחמים,
לא כמו האנשים שהכרתי
שהייתי צריכה לחפש את אורם
בנרות.
וביום שאלמד,
ביום שיתרגלו עיניי לאור -
אז אהיה מוכנה
להמשיך לחפש אותך.
תגובות
בא נתגייס ונמשיך את האור הזה הלאה.
לא נחפש את אורם בנרות.
לאורם נלך.