פִּסּוֹת נְשָׁמָה
שֶׁפָּגַשְׁתִּי בַּדֶּרֶךְ,
מַמְשִׁיכוֹת בְּדַרְכָּם
וַאֲנִי בְּשְּׁלִי,
מִתְחַשֶלֶת קִמְעָה
מֵאֵשׁ הַפְּרִידָה.
אֲנָשִׁים שֶׁאָהַבְתִּי
הַיּוֹם רְחוֹקִים,
וְהַלֵּב מִשְתָהֶה
לְהַקהות הַפְּרִידָה.
וְהָרוּחַ נָדַמָּה,
כְּאִלּוּ אֵין בָּהּ צוֹרֵךְ.
מְקוֹמוֹת שֶׁבִּקַּרְתִּי
עָשׂוּ בִּי שֶׁמּוֹת,
חוֹלְלוּ בִּי תְמוּרוֹת
נִפְלָאוֹת, אַדִּירוֹת,
שֶׁפָּרְקוּ מֵעָלַי
אֶת הַכְּאֵב.
תגובהתגובות