ועת עלית למרום ילדתי

ושקראתי את השיר ירדו לי דמעות מהעינים כל כך מצמרר ומרגש שיר מדהים כתוב מתוך הנשמה

שיר מקסים ומצמרר. בהצלחה!

כואב וזועק עד לשמים,

באמת רמה גבוהה.

וכאילו לא קראתי, מרוב הצטמררותי המתחדשת בקריאתו.

שמחה שהצלחתי לגעת,ובאמת לחדור ללב...
לא ציפיתי שהשיר יחולל כאלה תגובות..(אח שלי מתוק-ריגשת!!)
תודה לכולם,ממש התרגשתי!
שנזכה בעז"ה לכתוב על נושאים שמחים יותר..

כי מה זה שיר, אם לא הבבקשה
לימים טובים יותר?


תודה שנגעת בדבר הזה,

ותדה על התגובה המופלאה.

אני יכול להלחין את זה?
מבחינת זכויות יוצרים??!!!

רק בבקשה,אם אתה מעביר את זה הלאה,לציין שזה שלי..
( אומנם זה רק הכינוי,אבל בכולופן..)
ואני ממש אשמח שתפרסם את זה פה!!
שיואו,איזה כבוד לי.. התלהבתי! :)

אני יכול לרשום: מילים: טל אוריה לחן: אביעד מרצבך?!!!

לא מסוגלת לעזוב את השיר!!!! אני ישמח לשמוע את זה עם לחן!!!!! מדהים!!!!!!!!!!!!!!! רמה מטורפת!!!

ואם תסתכל בתגובה למעלה של טל אוריה תראה שהיא גם אשרה שאני אח שלה

אני עם דמעות בעיניים!
את כותבת מדהייםם

אַתְּ הֲיִי לִי לְפֶה יַלְדָּתִי.
עֵת יֵאָלֵם קוֹלִי מִדִּמְעָה,
גוּפֵךְ הַקָּטֹן-יִשָּׂא זַעֲקָתִי.

עֵת יַרְוֶה בְּדָמֵךְ רִגְבֵי אֲדָמָה.
עֵינַיִךְ, אֲשֶׁר לֹא הֶאֱרִיכוּ לִרְאוֹת,
הִנֵּה בָּם משְׁתקף כְּאֵבִי.
פעיותייך
רַכּוֹת
קְּטוּעוֹת
בָּם נא תִּבְכִּי אַתְּ בִּכְיִי.

וְקוֹלֵךְ שֶׁנָּדַם שֶׁנִּגְדַּע,
לְעוֹלָם יְהֵא הוּא קוֹלִי.
בִכְיֵךְ יַלְדָּתִי שֶׁגָּוַע,
לְעוֹלָם יְהֵא אוֹת אֶבְלִי.

עֵת עָלִית לַמָּרוֹם יַלְדָּתִי,
ותעל עִמָּךְ שַׁוְעָתִי.
כַאֲשֶׁר מוּל אֵל עֶלְיוֹן הִתְיַצַּבְתְּ,
אֶתְיַצֵּב שָׁם אִתָּךְ גַּם אֲנִי.
[יום אחד]

הִנֵּה יַלְדָּתִי אֶלְחַשׁ לָךְ
עַכְשָׁו כִּי תִּגְּשִׁי נָא אֵלָיו
לְלֹא פָּחַד.
וּלְמִשְׁמָע קוֹלֵךְ אֲזַי שׁוּב אֶכְאַב,
שֵׁנִית יֹאחֲזֵנִי הָרַעַד.

וְאִמְרִי לְפָנָיו- הֵן הַכֹּל נָתַתִּי,
וְלִכְבוֹדְךָ אֱלֹקַי הִקְרַבְתִּי חַיַּי.
הִנֵּה, אֲבִי
עַל מִזְבַּחֲךָ נעקדתי,
וְאַתָּה אֱלֹקַי --
עַד מָתַי
.

כך אני קראתי לפחות את השיר שלך,
את שאר המילים כבר כתבו טוב ממני

מילים עבריות חודרות.

לבכות.

השירים המרטיטים שלך מדהימים, וכבר כתבתי את זה כמה פעמים.

דבר אחד מעניין אותי - ידוע שתהליך יצירה יכול להתרחש בכמה צורות, כשבגדול:
1. היוצר נכנס למוזה וכותב בתנועה חלקה אחת את השיר כולו, במעין "טראנס" שהוא שקוע בו, ולאחר מכן רק מבצע תיקונים פה ושם, מחדד את החריזה וכו' - אך בגדול תהליך היצירה נעשה במשך זמן קצר מאוד וללא מעכב ומחסום.

2. היוצר יודע על מה הוא רוצה לכתוב ויש לו גם התחלה מסויימת, אולי גם סוף, אבל אז הוא נכנס לתקופה מיוסרת של ניסיון לבטא במילים טוב את מה שהוא מרגיש, כותב, מוחק, מתקן, משכתב, קורע, כותב מחדש, חורז שוב ושוב ושוב, וככה אחרי תהליך ארוך ומייגע שלוקח לפעמים ימים רבים מאוד, יוצא מתחת ידו שיר שלם, כשלא היה ברור לו בכלל בהתחלה שזה מה שייצא...

מעניין אותי לדעת בשיר הספציפי הזה שלך אילו מהדרכים הייתה יותר קרובה לאופן היצירה שלך אותו? ובכללי, בתהליכי הכתיבה שלך, עם איזו דרך את יותר מזדהה ומכירה, ממה שכתבתי למעלה?

תודה לך, שוב :)

השיר הזה נכתב במעין "טראנס" כפי שכינית זאת..
במוצאי שבת,כששמעתי על הפיגוע,פשוט התיישבתי הלומה מול הדף,ותוך 5 דק' היה שיר.
בהמשך היו פה ושם תיקונים לשוניים..

בכללי רוב השירים שלי (לפחות אלו הכואבים,על הפיגועים וכו') נכתבים ככה.
השאר כפי שרשמת,יש נושא שאני רוצה לכתוב עליו,ואז לאט לאט מגיעות המילים.
גם בשירים מהסוג הזה,בד"כ ב"ה לא לוקח לי יותר מכמה ימים..
:)