בס"ד
זה התחיל מציור הזוי ומקורי למדי של חבר. אני התלהבתי, ועשיתי גם. לאחר זמן גיליתי שמה שהעתקתי הוא מעפן וגם אותו החלטתי לשפץ. והנה התוצר המוגמר.
רואים פה, את המוות, אבל זה תחית המתים. לעתיד לבא תבוטל הבחירה, יבוער הרוע. מכירים את זה שרובצת לכם אבן על הלב? זוהי הישועה. כאן המוות אינו חידלון, כי אם תחיה. כאשר ילד נולד, הוא מכורבל, מסוכך על עצמו מפני סכנות העולם הזה. אך כשאדם מת, הוא מת בהתבטלות מוחלטת, "בפישוט ידיים ורגליים", כאומר לה'- "עשה בי כרצונך, נמאס לי לחיות", או כדברי הרבי מקוצק בשוכבו על ערש דוי: "העולם הזה מעלה עיפוש ואין בי כח לנשום בו" (בגרסה אחרת- "העולם הזה לא ראוי שנתאנח עליו אפילו גניחה אחת").
-------------------------------
"לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקירבי".
"... וטהרת הלב הוא, על ידי שמתלהב ובוער לבו להשם יתברך, על ידי זה נטהר הלב. כי נגד שנתלהב ונבער לעבירה או לתאוה רעה, חס ושלום, שמזה נטמא לבו, נגד זה צריך שיתלהב ויבער לבו להשם יתברך [כי על ידי חמימות הלב, על ידי זה מגרש רוח הטומאה, כי טבע האש שמגרש האויר...] ועל ידי זה נטהר ליבו, כמו שכתוב: "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"..." (ליקוטי מוהר"ן תורה קנ"ו)
נ"ב: שכחתי להוסיף את אמרת חז"ל הידועה: "נוח לו לאדם שלא נברא משנברא", שכשאני חושב על זה נראה לי שזה די שייך לכאן.
תגובהתגובות