פוסח על ביתנו כמו אז,
מתעלם מרצוננו העז.
ואפילו שאין דם במזוזות,
ואיננו מצרים וכבר אין בכורות,
אתה פוסח.
פוסח, דוחה הגאולה,
ועל השולחן- כוסך מחכה.
ואין קורבנות וזבחים,
ואין חגורות, תרמילים.
ואתה פוסח.
פוסח, אלפי דורות רק חולף,
אתה לא סלחת ליבך עוד זועף.
ואיננו בני-חורין ,וגם לא עבדים ואין מלך רשע ואכזר.
ואין בכורות, ואין היאור אך יש את הלב הנשבר.
ואתה - פוסח.
תגובות
אני אוהבת את המקף בסוף. :)
שכוייח!
שיר יפה ממש. חזק.
אהבתי שכל בית מתחיל ונגמר בפוסח
ואת השבירה שבסוף, שכאילו אומרת "עדיין??"
ממש יפה!!