נדהם אעמוד לאורך,
המאיר את כול כולי
ושופך עלינו שחר כטל
אל יום חדש של חיבוקים.
את יודעת,
אהובה,
ותזכרי מה שאני אומר לך,
האנשים הכי שמחים,
הם אלה שבוכים הכי הרבה,
בלילה, כשלא רואים.
בחורף עוד מילא,
כי הימים קצרים
לכן יש כמה שעות לשמוח
ואחריהן לילה ארוך,
לפרוק,
לנפץ את כל מה שבפנים.
אבל בקיץ,
הימים ארוכים,
והחיוך מכביד על הפנים,
והלילות הקצרים
נותנים רק שעות בודדות
שבהן אנחנו מתפרקים.
עייף אעמוד אל מול אורך,
ההולך אט אט
ושוקע,
ואתמוסס אל מול יקירתי,
ואתן לעיניי לדמוע.
תגובות
פשוט כזה, משקף אותי. ונכון.
אחד היפים שלך, לטעמי.
[עדיף להשמיט את המילה:"כי" בשורה השניה בבית השלישי]
בהצלחה:)
חשבת להוציא ספר שירים?!
אם כן אשמח לדעת...
איין, אין מילים לדבר הזה הוא פשוט יפה!!!
עד שאדם לא נישא הרי הוא לו אדם, רק חצי גוף, כמו שכתוב בגמרא.