לך

ניגון קטן ומתוק, שנוגע, ולפעמים קצת עצוב,
שהמנגינה לא תיפסק, ככלות הכל, כולנו שיר.

_________________________

כמו מזג אוויר של תל אביב עם ריח של אמסטרדם,
ושקיעה בגלבוע.

כמו ללחוש שיר על אהבה רדודה ולקרוע מיתר.
כמו להתמכר ולזהות בגידה, להריח יין ולשטוף את הכוס.

בדיוק כך, לא סביר ודורש פיסוק,
מצריך הכוונה ומתבייש באוטונומיה הניתנת ברוחב לב.
(מה שווי המילים היפות כשאת לא מצליחה לקרוא אותן בקול?)

חושב רק כמה חוזק צריך לשריין כדי לדבוק בבועה..
ובאיזה חוט את משתמשת שנפער סדק דק וקורע לך את המחשבה?
מה צבע השמיכה שבה את בוחרת להתחבא מהשקיפות?

פי סגור וידיי כפותות
(אבל הלב פועם, זה משנה?)