אמא שלי!
איפה את? מהיום המוזר הזה, שכולם בכו, אני לא מצאתי אותך! זה היה ממש מוזר, את יודעת? כי כולם ליטפו אותי ובכו, ודוד משה, הדוד השמן, את יודעת מי הוא, נכון? הוא הרים אותי ואמר לי להיות חזקה. למה להיות חזקה, אמא? מה קרה? מישהו בא להרביץ לי? אני באמת לא מבינה, אמא. רציתי לשאול אותך, אבל אני לא יודעת איפה את, וזה מאוד חבל, כי ככה אני לא יכולה לדבר איתך ולשאול אותך שאלות שהן מאוד מאוד חשובות. זה באמת חבל, אמא! אולי תחזרי?
את יודעת, נורא עצוב כאן. אבא מאוד עצוב ולפעמים זה נראה שהוא בוכה. זה מצחיק. אף פעם לא חשבתי שאבא יכול לבכות. תמיד הוא היה גדול כזה ושומר עליי. את בטח יודעת, נכון?
הראל כל הזמן משחק איתי עכשיו. זה מאוד כיף, אבל אני בכלל לא מבינה איך זה שהוא כל כך נחמד אליי פתאום. אוי, אמא החמודה, חבל שאת לא כאן, באמת! אז הייתי יכולה לשאול אותך איך זה קרה שהראל משחק איתי עכשיו. שאלתי את אבא מתי תחזרי והוא לא ענה לי. זה היה מעצבן! אבל סבתא יותר חמודה. היא אמרה לי אתמול שתחזרי פעם.
אני לא יודעת מתי זה "פעם".
אני אפילו לא יודעת איפה זה!
ומימי התינוקת הזאת, היא רק בת שנתיים, קטנה ממני בהמון שנים בערך! אבל כולם נותנים לה מתנות כיפיות, ולי נותנים מלנטה פלסטלינה טיפשית שרק נמרחת ונמרחת על כל הבית ואז אי אפשר לנקות ואז אבא כועס. אני לא מבינה למה צריך לקנות לי כזאת פלסטלינה מעצבנת. שאלתי את הראלי, כי הוא גדול והוא בטח כבר יודע, אבל הוא אמר לי להגיד תודה ולשתוק! ביקשתי מדודה לולו שתקנה לי טושים וצבעים, והיא קנתה לי אבל מימי בכתה והיא נתנה אותם לה! נכון שזה לא 'פייר? אם היית כאן בטח היית נותנת לי מתנות כיפיות ולא נותנת למימי שום דבר, כי היא סתם בכיינית.
אני מאוד מתגעגעת אלייך, אמא. אני אפילו לא רוצה לקום בבוקר כי הראלי לפעמים מכין לי שוקו והוא יוצא בהיר כזה עם המון גושים לא טעימים. אבל את היית מכינה לי שוקו מאוד טעים, אמא. וגם בלי גושים מכוערים. פעם כעסתי על השוקו המגעיל והראלי אמר לי שהשוקו שלו פחות טעים כי את שמה בתוכו משהו סודי. אולי תגלי להראלי את המשהו הסודי? רק לו, אמא!
אוף, חבל שהלכת ל"פעם". זה נורא משעמם בלעדייך. אולי גם אני ילך איתך? זה יהיה כיף מאוד! ככה מימי לא תציק לי ב"פעם", כי היא לא תהיה איתנו שם. רק את ואני, אמא! בואי לגנוב אותי ל"פעם"! אבל אולי הראלי יהיה עצוב קצת. לא נורא. אני ירוץ להגיד לו "ביי-ביי." לפני שאני ילך איתך ל"פעם". ואולי אני גם ייתן לו נשיקה. אם אני לא יתבייש.
אבל אמא, את יודעת למה אני הכי הכי מתגעגעת? לסיפורים שלך ו"לילה טוב" שלך ולנשיקות והחיבוקים שלך ולאוכל שלך וגם ל"בוקר טוב" שלך ובעצם לכל מה ששלך! כי את האמא שלי ויש לך את הריח הכי נעים מכל האימהות.
אוף, זה נורא מעצבן שכולם באים אלינו מלא פעמים וכולם יושבים על כיסאות נמוכים, ממש כמעט ברצפה! בהתחלה חשבתי שכולם רוצים לשחק איתי, אבל הם סתם עצובים ואני חושבת שלאף אחד אין חשק לשחק. אז למה הם יושבים כל כך נמוך, אמא? אני באמת לא מבינה.
היום אבא אמר שמחר נחזור לשגרה. איפה זה השגרה, אמא? זה רחוק מאוד? אני לא רוצה ללכת מאוד רחוק, כי כשתחזרי מ"פעם" את לא תמצאי אותנו. בעצם, את יכולה להתקשר לאבא בטלפון הקטן שלך (אם יישאר לך בטרייה ב"פעם", אני לא יודעת אם יש שמה מטענים כאלה.) ולשאול אותו לאן אנחנו הולכים בדיוק.
את יודעת, עכשיו לילה ומאוד חשוך בחוץ. אני מסתכלת על הכוכב ההכי גדול, כי הוא הכי נחמד והוא כל לילה מדבר איתי ומספר לי סיפורים ואומר לי לילה טוב. הוא לא יכול להגיד לי בוקר טוב, כי, וזה ממש מצחיק שאת שואלת, הוא כוכב, אמא! כוכבים באים רק בלילה! הסברתי לו שהוא יכול לספר לי סיפורים ולהגיד לי לילה טוב רק עד שאת תחזרי מ"פעם". אני מקווה שהוא לא נעלב.
אוף, הראלי (אני קוראת לו הראלי למרות שלפעמים הוא מעצבן) אומר לי עכשיו ללכת לישון ואסור לי להרדם מאוחר כי מחר חוזרים לשיגרה. אני ממש לא מבינה איפה זה. סבתא אמרה לי שכשאני אגדל-אני יבין. אבל אני כבר ממש גדולה, אמא, נכון?
אז לילה טוב והמון נשיקות! תחזירי לי תשובה, אמא, טוב? וגם תחזירי לי נשיקות. אני אוהבת אותך!
ממני, מיכלי.
רגע! שכחתי משהו!
אמא, אל תשכחי שעוד שבוע ועוד שבוע ועוד כמה יש לי יומולדת ואני יהיה בת 7! אז תשלחי לי מתנה, טוב? (אני מקווה שהמתנות ב"פעם" כיפיות!)
וגם, אל תשכחי כל לילה ככבים להסתכל על הכוכב הכי גדול, ואז תוכלי להרגיש אותי ואני אותך, כי שתינו נסתכל על אותו כוכב! זה יהיה מגניב, לא?
לילה טוב ואל תשכחי שאני מתגעגעת אלייך ורוצה שתחזרי מ"פעם" מהר מהר, לפני שנלך לשגרה!
ממיכלי.
תגובהתגובות