הסלולארי של אהרון צלצל, שלומית על הקו. חיוך עלה על פני אהרון והוא ענה.
-"שלום." פתח אהרון
-"איך אתה מרגיש?"
-"ב"ה מעולה."
-"איפה אתה? יש לידך רעש מוזר"
-"בבית החולים, עם אחותי."
-"איזו אחות?, תן לי לנחש, אממ, שוב פדות?"
-"כן, אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות איתה" אמר בדאגה.
-"היא בדיכאון בגלל מיטל?" התעניינה.
-"כן, רוצה לבוא להיות איתנו קצת?"
-"אני עכשיו גמורה מעייפות, היה לי יום מתיש... אני אגיע מחר."
-"בסדר, רק שימי לב שמחר בערב אני יוצא לישיבה"
-"טוב, אז אגיע בבוקר" ענתה שלומית בפשטות.
-"בסדר, אני אהיה פה בלי נדר" ענה אהרון והבליע פיהוק.
-"רוצה שנצא מחר?"
-"מצידי בשמחה, אני אאסוף אותך מהבית שלך?"
-"נראה לי שעדיף ישר אחרי שנהיה עם פדות" אמרה.
-"אפילו עוד יותר טוב"
-"אז ניפגש כשאני אבוא לביה"ח, נאמר לפדות שלום."
-"בשמחה, איזו שעה נוחה לך?"
-נגיד 10:30 בבוקר?"
-"סבבה, קבענו."
-"להתראות."
-"לילה טוב."
שלומית נתקה את השיחה וחשבה "אהרון ממש גמור עכשיו, הוא דואג לפדות, לכן הוא לא מרוכז, אני מקווה שהוא יצליח לישון הלילה, הוא בחור טוב, נראה לי שיש התאמה" היא הלכה לישון עם הודיה לבורא על הכל ועם תפילה על העתיד.
אהרון ניתק את השיחה בחיוך וחשב: "ברוך ה', אולי הפעם יצליח לי למצוא את החלק שלי ונהפוך לשלם. אנחנו בשלבים ממש מתקדמים, ב"ה יש התאמה בינינו, אני מקווה שהיא באמת המתאימה לי,".
אהרון נכנס לחדר וראה את פדות ישנה, הוא חייך ויצא מן החדר, יש לו מה לעשות הלילה, הוא לא יודע אם הוא יצליח לישון, גם מדאגה וגם מעיסוקים.
אבא של אהרון ופדות הגיע להחליף אותו.
אהרון יצא הביתה. מחר הוא צריך הרבה כוח.
בבית אמא שלו, האחים והאחיות שאלו מה עם פדות.
"הכל בסדר, היא התעוררה," ענה אהרון בקיצור, והלך לחדרו לחשוב ואולי גם לישון.
הליכתו של אהרון עודדה את הקטנים יותר לישון ועד מהרה היה הבית שקט.
האמא נשאה תפילה, על פדות, על אהרון ועל כולם.
לפני שנרדמה היא נזכרה כי עיניו של אהרון היו בורקות מהרגיל. קרה משהו, היא בטוחה, ומשהו שמח.
"ה', תעזור לאהרון שלי למצוא את בת זוגו המתאימה, לגדול ולהתפתח בתורה, להצליח בכל אשר יפנה."
היא הלכה לישון, לא יודעת מה צופן לה המחר- עליות ומורדות, הצלחות וכשלונות, שמחה ועצב.
אהרון בחדרו התארגן, ארגן תיק לישיבה, עוד יומיים מתחיל זמן חדש, צריך להיות מוכנים.
בזמן ההתארגנות היו לאהרון שתי מחשבות- האחת- כיצד פדות מרגישה, והשנייה- מה שלומית חושבת עליו.
כשהתיק היה מוכן יצא אהרון לבית הכנסת, לתפילה.
לישון באותו לילה לא הספיק, אבל הוא הרגיש רענן וחזק לקראת היום הקרוב.
תגובהתגובות