אני ישנה וליבי ער
אבן, זהב, לב גֶר.
איפה הבשר? הרוך? החמלה?
ולב העולם? איפה אתה?
הוא ער, משאבת דמי
אך אינו מעירני
מותיר אותי
מתבוססת בי.
תגובהתגובות