פריז

(ומעל גגות, הכוכבים
והזמן עובר בלי פחד..)

יש אומרים פריז ורודה בלילה

ויש כואבים את האור.

לו רק ניתן לאהוב כל צבע ולחייך אל כובעי קסקט אפורים

או לפחות לקבל עולם קטן בו יכלנו לצבוע את הבנאליות בגוונים של כתום.

אין לנו התנגדות, צעיפים ומשקפיים, שחור- אפור- לבן

אנחנו אנשים פשוטים, עם מצעים לבנים ופס תחרה בווילון

ימינו קצרים, חיוכינו יפים, ותלונות בתכול יצבעו לנו את השמים,

(תתארו לכם קצת אושר
כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן)

קופסא של צבעים, כובע ושפנים

ניסויים על עפר מלוכלך

אהבה בכאילו, מלכים שנפלו, איפה נשים את הראש...

פרח מתכת, מתכת קרה

אש שורפת

בסוף זה תמיד נגמר ככה.

סליחה.

(תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה..)

___________

*בסוגריים
תתארו לכם\ שלמה ארצי