אחרי הכל...

פורסם בתאריך ו' בחשוון תשע"ב, 3.11.2011

בס''ד

 

המסך נסגר

לאחר מספר דקות.

המופע נגמר

אחרי עבודה של שעות.

 

מה נשאר לי מכל ההשקעה?

מחמאות, סיפוק,

זה העיקר בהופעה?!

 

הלחץ לאיטו עובר

הכאב ראש חוזר.

אבל למה כואב?

מה קרה ללב?

למה יש רצון לבכות,

כשכולן לי באות להודות?

 

עכשיו, את התשובה מצאתי,

למסקנה אשר חיפשתי:

כאשר לא נהנים מהעיקר

בסוף, בפה, הטעם מר...

תגובות

ז' בחשוון תשע"ב, 15:13
נקודה מעניינת י אנונימי י
ח' בחשוון תשע"ב, 22:17
זה ממש נכון (תפתחי...) י אנונימי י
בקריאה ראשונית זה נישמע כאילו במאית או מפיקת הצגה או משהו כתבה את זה, וזה מה שהיא הרגישה אחרי המופע שהעלתה.. אבל בקריאה נוספת.. ובהתעמקות בדברים מגלים רבדים נוספים בשיר, שזה יכול להיות קשור בעצם כמעט לכל דבר בחיים לדוגמא מעשה טוב.. אז יש את ההרגשה טובה של ה "לקבל מחמאות" אבל אם זה נעשה כאינטרס ולא כדי לעשות את המעשה הטוב.. אז "כאשר לא נהנים מהעיקר בסוף , בפה, הטעם מר.." ממש נכון ויפה.. תמשיכי..
י"ג בחשוון תשע"ב, 23:36
יפה ביותר י חנן.לב י

מה שצריך להיות נוכח מול העיניים זה העיקר...

כ' בחשוון תשע"ב, 20:52
תודה י רייסית י    הודעה אחרונה