מתכופפת, מתכנסת בעצמי.
מכסה את הראש בשמיכה.
רק להתחמק, להסתתר, שלא יתפסוני.
והם רודפים. ואני בורחת.
והם זורקים. ואני נופלת, ונאנחת מכאב.
מילים חדות, חדות כתער.
קמה, וממשיכה לרוץ.
רק שלא יתפסו...
ושוב, ממהרת קדימה,
וממשיכה בדרך המסוכנת, מלאת הפיתולים.
ועוד חץ חותך את השמים, ונתקע, עמוק בלב.
תגובות