למה את מתרשמת מזה?
מבטיחה לך שה לא הדבר האמיתי.
באמת, באמת שזה לא זה..
תביני כבר, זו לא אני!
אני רואה איך את מסתייגת,
צועדת אחורה בזהירות
את מבטי פתאום קולטת
ומתמלאת אי-נעימות.
לא ביקשתי דבר, מבטיחה,
רק משהו קטן וחשוב.
תסתכלי לי בעיניים, בבקשה,
תראי איך ליבי שוב מאוכזב ועצוב.
ניסיתי להסביר לך,
אבל את אטמת אוזניים
רציתי להגיד לך,
אבל את הסבת ממני את העיניים.
תסתכלי בתוכי, תסתכלי בפנים,
את תמצאי שם רגשות, בן אדם רגיל ועוד כל מיני דברים-
בקשתי זועקת, ללא מילים,
מתחננת למבט עמוק, שיסתכל פנימה- ויבין.
תגובהתגובות