סערה.

מאת
L ענק
פורסם בתאריך א' בטבת תשע"ב, 27/12/2011

האור הוא דבר שזר למקום זה

זוהי ממלכתו של הים

ממלכה של רעש ולובן למלוא העין

ממלכה של טיפות.

 

נשתתקתי מולו במרפסת.

נתתי לרעש למלא אותי, עוצמה, מוחלטות.

היה לו ים של דברים להגיד.

ורק אני ישבתי מולו, קווצת שער דוממת.

וחשתי, ושמעתי, וטעמתי אותך

 

נתתי לטיפותיך ללטף את פני

נתתי לדמעותיך להרוות את דמעותי

ישבתי ושתקתי ובכיתי.

 

אפילו את נשמתי הרוות

תגובהתגובות