בוקר אור.

וכשאשכים קום,
אל בוקר חדש,
אראה בבבואתי,
אותי- אחר, נרגש.

חיוך על פניי,
שמחה בעיניים,
יקחוני מעלה,
אל תכול השמיים-
כנפיים.

אמריא עוף,
אל הבוקר האחר,
ומאז ולעולם,
כבר לא אסבול יותר.

לא עצב, לא כאב,
רק  לחייך ולחייך,
חיים מאושרים,
ימים פתורים,
ברורים,
בהירים,
בלי למה ואיך.

שמחה,
אשר לא חוויתי מעולם,
ובלי הלבד,
ולא עם כולם,
בוקר אחד,
מושלם.

ומבעד לדמעות,
ולזגוגית החלון,
אראה יום בהיר,
רק צל קטנטן,
של ענן,
לבן,
ואור המון.

ואוכל להיות מאושר, ליהנות,
בלי העצב הנלווה,
וכל ה"טוב",
הנוצץ,
הבל העולם הזה,
ביום הזה,
עכשיו,
לבוקר אחד,
הבוקר ההוא,
לבוקר אור וכנפיים,
לא ישווה.