בשבילך, בשבילי.

פורסם בתאריך ז' בטבת תשע"ב, 02/01/2012

כמה עוצמות יכולות להיות באדם אחד?

כמה הערכה יכולה להגיע אל אדם אחד?

המון.

וכל זה, זה פשוט מתנה. מתנה מאבא.

וכמה יפה להסתכל מהצד ולהביט, להתבונן, להבין.

להבין את זה. ההרגשה עילאית, מיוחדת.

יש שוב למה לשאוף.

אבל למה ראיתי את זה דווקא היום? כשאני עוד לא יכולה לתת משהו,

להגיב, לחזק ולתמוך.

חבל.

והאהבה, פתאום היא מתחזקת. דווקא פתאום, דווקא היום.

וזה גובר וגובר, מיוחד וגובר.

ושוב כל הרגש מתפרץ, יוצא.

מתפרץ ויוצא.

ואל היעד הוא לא מגיע.

אבל בסוף תינתן לי האפשרות. כי לכולם יש אפשרויות בסוף.

אני בטוחה. אנחנו בטוחים.


(בתקווה שמי שיצטרך להבין, יבין. ואם לא היום אז מחר, ואם לא מחר אז יום אחד. יום אחד, איזה נחמד להפטר מהכל ולשלוח הכל לעבר היום האחד הזה. איזה נחמד).

תגובהתגובות