כאשר אבדתי

מאת
הרהור
פורסם בתאריך ל' בשבט תשע"ב, 23.2.2012

יש הנשלחת בכמיהה חוזרת צורבת ומלאת כוויות,

כאב של שקר שניזונו ממנו זמן רב,

רב מידי.

כף רגל חשופה ועדינה,

מכירה לראשונה בכוויות השמש על הרגבים

כף רגל שלא מרפה מהשקר, שלא תרפה לעולם.

חץ חותך את האוויר, האיזון הקריר מופר

       החוט נקרע

יקרסו הרגלים

ויפול על בירכיו. 


תגובות

י' באדר תשע"ב, 16:49
אאוצ'. י ליבי י
יפה.
י"ג באדר תשע"ב, 21:53
שלום לשקר ולא להתראות י חנן.לב י
א' בסיוון תשע"ב, 21:08
כואב... י (שמע)ישראל י
כואב ומדהים כאחד
מאוד יפה הרעיון של "החוט נקרע" במיקום שלו בשיר

ב"ה שהיד והרגל שהן חיצוניות נכוות..כי הן החיבור החיצוני שלנו עם העולם
אבל הלב בוער באהבת ה' ויהי רצון שנזכה לתשובה וגאולה אמייתית
ב' באב תשע"ג, 19:34
מדהים. אהבתי. י אנונימי י    הודעה אחרונה
כתבת "ש במקום יד(אם זה מה שרצית לכתוב..),או אולי רק אני רואה את זה ככה?