דלת העץ חרקה קלות כשמרים פתחה אותה.
היא קוותה שהוריה ישנים,
ממש לא התחשק לה לעמוד לחקירה על מעשיה בשעות כאלו.
היא חמקה חרש לחדרה, תאומתה היתה שקועה בשינה עמוקה.
היא הביטה בה לרגע, ישנה בשלווה, "הילדה הטובה".
זו שתמיד נמצאת בבית כשהערב יורד.
זו שמתרועעת רק עם בנות ממשפחות טובות.
הבת הטובה והמסורה של אבא ואמא.
אמנם מרים הסכימה עם כל הכתרים הללו שענדה יסכה,
מרים ידעה שהתנהגותה מדאיגה את הוריה.
למרות שהיא לא ממש מבינה למה??
היא תלמידה מצטיינת, ציוניה ותעודותיה ללא פגם.
היא עוזרת בבית בחריצות, ויש לה המון חברות.
אז אולי זו הבעיה שלה, החברות!
נכון שבטי לא באה ממש מתוך הקהילה שלהם.
אבל היא כ"כ עדינה וטובה,
היא גם לומדת איתה בחוג נגינה, אז מה? שלא תתחבר אליה?
ובכלל, אם לא היו ההשוואות לתאומה ה"טטלה" שלה,
הרבה בעיות היו נפתרות.
ליד הצמה הארוכה והגלותית של יסכה,
נראים שפעת תלתליה הבהירים גסים יותר,
יסכה גם לא מתאפרת בכלל, ולובשת רק בגדים
מהחנות של גיטלה, ברחוב הראשי של העיירה.
אבל היא אחרת!
היא רוצה בגדים יפים, כאלו שחברותיה אוהבות.
וכאלו יש רק בעיר הגדולה.
הם גם צנועים וגם יפים. אז למה אמא לא מרוצה???
מרים נעורה משנתה,
היא קמה והחלה בהתארגנות הבוקר.
דפיקה עדינה על הדלת,
אמה בפתח בחדר.
"איפה היית אתמול בשעה כ"כ מאוחרת"?
אצל בטי.
"מה עשיתם".
התאמנו בנגינה (גם..)
"בפעם הבאה תשתדלי לחזורמוקדם יותר".
תגובהתגובות