איילת ישבה בסלון הביתן ושוחחה שיחת היכרות נעימה עם ליהי. "..-בועז ושלומית אימצו אותי כשהייתי בת ארבע,אני לא ממש זוכרת את זה, אבל תמיד ידעתי. זה לא סוד. אף פעם לא הרגשתי מוזרה ושונה, הם הורים נפלאים ותמיד שידרו לי שאני נורמלית ואפילו בת-מזל. אחותי, לעומת זאת אומצה על ידינו כשהייתה תינוקת,היא לא יודעת..ככה עדיף כרגע.." ליהי נבוכה לרגע, אבל חייכה אל איילת ופלתה אנחת רווחה.
"ואו, נשמע שאת באמת בת-מזל, ההורים שלך נשמעים נהדרים! כלומר,לא המאמצים..אמ..הסתבכתי.ההורים שלך וזהו,נכון?" ליהי הנהנה,צוחקת. "לי יש שני אחים- שלמה, גדול ומעצבן, ודביר-מתוק שכזה!"
"בן כמה שלמה, הגדול?"
"בן 17,למה?" איילת חייכה,משועשעת.
"נראה טוב?" המשיכה ליהי.
"עזבי אותך, הוא תפוס. ואם תשאלי אותי- סתם ילד מכוער. תגיד, רק על זה את חושבת כל היום? להשיג לך בנים..?" איילת הייתה משועשעת וצחקה בשחרור,תופחת על שכמה של ליהיה בידידות. "למה לא?" השיבה ליהי, גם היא צוחקת, ושתיהן התפתלו בצחקוקים בלתי נשלטים, חושבות כל אחת על סיטואציות משעשעות ומביכות שהיו שותפות להן בעבר. בראשה של איילת חלפה לרגע המחשבה על איתי 'הוא לא נחשב יותר אח שלך? רק"שני אחים" יש לך,הא? ומה את כולך מאושרת, תמיד הבטחת לאיתי שתשדכי לו מישהי, ולא קיימת! איזו מן אחות את! ליהי מאומצת, ותראי כמה אהבה יש בינה לבין המשפחה שלה! ואת?מה איתך?' כל זה עבר בראשה שבשניות בודדות,והיא שלחה ידה אל החטיפים שהיו על השולחן,תודתה נתונה לאמא של ליהי ולאמה על הצידה לדרך. "מי חשב שהאוכל יהיה נורא כל כך?" פלטה,וליהי הוסיפה בפה מלא "אפרופו"-"כן, את יודעת. אולי זה חלק מהאימונים- להרעיב אותנו כדי שנתחשל ונרזה.."
דורון נכנס בדלת בראש מורכן.
"היי,אממ..דורון. הכל בסדר?.." פנו אליו בחשש, מחליפות מבטים.
"הכל פחות או יותר כרגיל, תודה ששאלתן" דורון השיב ביובש, ונכנס למגורי הבנים. "זה רק אני או שנראה כאילו קרה לו משהו?" ליהי הביטה בדלת בחשש. "בואי נציע לו להצטרף אלינו!" איילת קפצה מהספא וניגשה לדלת,ליהי הצטרפה מאחוריה."דורון".איילת נקשה על הדלת. "מה?" הוא פתח להן, נראה עייף ומושפל. "בוא תצטרף אלינו-יש פה שפע של אוכל, ונשמח להכיר אותך" אמרה ליהי.
דורון התיישב בסלון הקטן בכבדות. "טוב, אז לליהי יש שני הורים, אח גדול ואח קטן. לי שי שני הורים מאמצים ואחות אחת קטנה ומתוקה. מה איתך?" לייה יזמה שיחה באומץ. "לי יש אח גדול-שי,ואבא, ואמא שלי גם." דורון אמר בחוסר עניין. זה לא שהוא סבל, הבנות היו בסדר גמור, הוא פשוט לא האמין שבאמת הן מעוניינות לדבר איתו, בטח רק מנומסות, והוא לא רצה לגזול מזמנן. "המשמעות של שי ודורון דומה" העירה איילת וליהי הביטה בה במבט של 'מה את מקשקשת'. "שניהם מתארים משהו שמעניקים למישהו במתנה, במטרה להתחנף או להתקרב, כמו ה"מנחה" שהיו מביאים למלכים בתקופות קדומות." "כן, אבל בימינו יש את הטיפ הגבוה שמשלמים לאנשים פשוטים שאתה לא רוצה להתחנף אליהם ולא להתקרב, רק שיביאו לך כבר את הפיצה לכל הרוחות.." ליהי השיבה לפרץ הידענות המפתיע של איילת.
לפתע נפתחה הדלת הראשית, ונחמן, הדוס, פרץ פנימה מאושר"-אני דוד! אני דוד!" הוא צעק, וניגש וחיבק את דורון שהיה קרוב אליו, דורון נרתע, המום. איילת וליהי החלו לצחוק ללא שליטה אל מול הדרמה המגוחכת. "אני לא מאמין! אחיין! אחיין קטן! איזה יופי, איזו שמחה!" ונחמןחיבק את דורון בעוצמה והחל מרקיד אותו, קופץ מעלה-מטה בתזזתיות.
"נחמן-מזל טוב!" איילת פלטה, מתקשה להשתלט על צחוקה. "אתה יודע, בימינו לא כל כך קשה להשיג ריטלין-מומלץ!" העירה ליהי. וניגשה לברך אותו, תוך שהיא מושכת את דורון הרחק מהישג ידו ומצילה בכך את חייו, שכן נחמן מנופף בידיו בהתרגשות הולכת וגוברת. "בוא, נחמן, שב איתנו- בדיוק סיפרנו על המשפחה שלנו. למה שלא נכיר אותך?" ליהי ניסתה בכל כוחה להיות פרקטית ולהרגיע את הרוחות. "סבבה" התרצה נחמןף, והתיישב במקומו של דורון, שנכון לאותו רגע, ניסה להחזיר את זרימת הדם שלו לתקינותה.
"אבא שלי הוא ר"מ בישיבה גבוהה, אמא שלי מורה להסטוריה. יש לי שני אחים גדולים, ושתי אחיות גדולות-יהודה עמיחי, שנשוי לברוריה, שבדיוק יצאה מחדר לידה (אני דוד!), שמעון שנשוי לרחלי, והיא גם בהריון. ויש גם את תרצה, שמאורסת, ואת לילך שבשירות לאומי עכשיו, היא קומונרית בסניף פיתוח. ואז יש אותי-אני דוד!איזה בר מזל אני! תקנאו, חסרי -אחיינים שכמוכם-אני דוד!"נחמן נאנח בעונג, ושקע בכורסה, מבסוט.
הפלא של נחמן החל לרטוט והטראנס המוכר נשמע עולה ממנו. "הלו!" קרא נחמן לפומית, ויצא תוך כדי מהביתן, משאיר אחרי הדי צחוק ואווירת התרגשות משונה.
"תגידו, איפה האחרים?" שאלה איילת כשהאווירה נרגעה מעט. "שבות השיגה לעצמה תורנות מטבח היום, ליהי עיקמה את פרצופה-"מסכנה, כל כך קטנה, בטח תאבד בתוך סירי המכשפה האלה". "ושמיר מתאמן בכדורסל" השלים דורון, "ראיתי אותו בדרך לכאן."
תגובהתגובות