המנורות בבתים וברחובות כבובשעה כזו אנשים כבר ישנים-
למעט משוגעים כמוני שעוד מסתובבים.
מסתובבים בחוץ, מסתובבים סביב עצמם,
מסתובבים בלי מטרה.
ככה זה כשחסרה לך אהבה.
אני מרים מבט ומסתכל על הכוכבים
הם שולחים לי חיוך וקורצים
כוכב אחד בולט לי במיוחד,
כוכבה של זו שהבטיחה להישאר איתי לעד
אבל הבטחות עם הזמן מתגמדות ונשכחות
וגם קוסמות ששובות את ליבך, הן באות והולכות.
אני ממשיך ללכת, והעיניים-
נעוצות אי שם בשמיים
הלב נזכר בכל רגעי הקסם
ומשהו סוער מתחיל עכשיו
לאט לאט אני מרים את הרמקול הדמיוני
ומתחיל לשיר לך,
כי רק רציתי להגיד להתראות
לאהובה שהייתה פעם שלי
ועכשיו נשאר ממנה רק זיכרון,
וכוכב אחד, זוהר באור מיוחד...
תגובהתגובות