יש לה אי, אישי, סודי
אף אדם לא ידע עליו מלבדי,
שהרי היא - עצמי.
אי הדעת
חול זהוב, דקלים רמים
גלים רופים, אליו הומים.
ספוג כולו בתוכה
ואין יודע היותו מלבדה.
והיא פראית, צרובה משמש
מוקפת ים, צמאה למים
כבר מזמן שאין איש מודע לה, בשמה
גם לא היא עצמה.
חיה מהיד לפה והלאה
שוכחת מאיפה באה , רע לה.
ימים כבים מכתימים את האופק
ירח ממצולות קורא לה לשוב,
אמר לה בואי
והיא יצאה את האי
יצאה מדעתה.
תגובהתגובות