יחפה לא רק מנעליים

בס"ד

רציתי לקדש שמך,

השתוקקתי לעבוד אותך,

לבנות,לפאר,להלל מקדשך,
לשבת ולבקר בהיכלך.

אבל נעלמת כך פתאום,

השביל שאותי הוביל נעלם כלא היה.

התמימות והטוהר נראים כחלום.

אני פה. ואיפה אתה?

אני רצה יחפה

ולא רק מנעליים

כמו ילדה קטנה

פורשת שתי ידיים

מנסה לעוף...

רציתי לדבר איתך,

כמהתי ללכת לצידך,

השתוקקתי לאהוב אותך,

ולשיר את שירי רק לך.

אבל ליבי בגד,

הלך לו לאחר.

וגופי מעד,

כנראה טעות הבחירות בהן בוחר.

אז אני שוב יחפה,

כי הכל חונק,

ונפשי עייפה.

מדוע אינך חובק

כשאני רצה בלי נעליים, מנסה לעוף..