הפחד מכרסם בי עד לשד עצמותיי, מתעתע בי, מה יהיה עליי?
ומה יקרה? ואיך אסתדר? ואם לא?
מליון שאלות, אפס תשובות.
עשרות אפשרויות, אפס החלטות.
מאות פחדים, אפס יכולות.
אולי? למה? מתי?
אלוקים, רחם עליי!
עזור לי לקבל את המציאות כמו שהיא. כמו שהחלטת שהכי טוב בשבילי.
אוף, על מי אני עובדת?
שוב מפחדת.
תגובהתגובות