עיניים מהססות, נבוכות
מעזות קצת לקוות,
אבל כך כך מפחדות-
להרים מבט למעלה,
ולראות.
עיניים תמימות, מתוקות
מישירות מבט-
ולא שותקות.
להמתין בסבלנות,
ולחכות.
חיוך קטן,
אמיץ אבל פחדן,
שעולה,
ומבטא כל כך הרבה...
את כל מה שלא יודעים,
את כל מה שלא רוצים
לומר במילים.
סימני שאלה,
מעורבים בקצת תקווה,
שעונים לחיוך ב'ברוך הבא'.
וזה הכל נפגש
בתוך שנייה קטנטונת
שבלי שנרצה,
בלי שנשים לב..
היא כבר נגמרת.
תגובהתגובות