הלאה, הלאה.
אני צפה על פני הגלים,
נישאת רחוק משם, הלאה-
רחוק מהחוף, רחוק מכולם
אולי רק מנסה לברוח מהעולם.
המציאות רודפת,
לאן שלא אלך-
היא איתי נשארת
מאיימת, תובעת אמת
ואני נאבדת,
מחפשת אותה, את עצמי
ועוד קצת תקווה-
בתוך סבך שקרים.
הנה, הגלים נושאים אותי,
לאן שהם שטים...
זה לא משנה,
העיקר לברוח
מהכל.
העיקר לברוח,
את כל הדברים לשכוח,
כל מה שפעם רציתי
ועכשיו, כשכבר יש לי,
שוכחת איך לחלום.
הלאה, הלאה.
האם יש מציאות אחרת?
חייבת להיות..
כל כך שונאת לראות
את האמת משתקפת,
כל כך ברורה-
וכל כך כואבת.
האם יש דרך שונה?
חייבת להיות..
ובאיזה שביל בכלל אני הולכת?
שביל קטן, לא מוגדר-
צדדי, ועם זאת מרכזי
זוהר, ועם זאת כל כך חשוך..
במהירות של אלף לדקה,
המחשבות חולפות
במסלול הבריחה.
בריחה מהעולם,
או אולי מכולם,
זה כבר לא משנה.
הלאה, הלאה...
אני צפה על פני הגלים.
תגובהתגובות