א. ויהי בחצי הלילה
וחושך שורר על עולם ומלואו.
והנה מן החושך אלומת אור בוקעת
וקול קורא:
צאו לקבל פני בניי,
כי קרבו לבוא.
ב. ורעש אדיר בפמלייא של מעלה,
אבות ואמהות נרעשו בחצי הלילה.
ושרפים וחיות, ואופנים כולם
עומדים כאובים אל מול בורא עולם.
ג. ורחל מבכה ונחמה לה אֲיִן
לאה אחותה שופכה דמעות כמים.
רועים נאמנים החרישו נבוכים
ושרפים וחיות ומלאכים בוכים.
ד. והנה בשמיים פתאום להבות
והנה הן עולות שמונה נשמות
וכבר מתייצבות הן מול כסא הכבוד.
ושנית יוצא הקול והוא מלא הדר והוד:
"אל לכם בניי לחפש הסיבה,
גזירה היא מלפניי ואין להשיבה"
תגובהתגובות