מבטים

פורסם בתאריך ז' בטבת תשע"ג, 20/12/2012

היא צוחקת, חיה והכל בסדר. מצוין.

 

היום מתחילים את כיתה ב'. השנה אני הולכת ללמוד כל יום. אני כבר לא צריכה ללכת לשיקום. סיימתי.

רק אתמול עברתי דירה, אני מתגעגעת לשכונה.

אבל עדיין יש קשר, זה ישוב אחד, ויש גם קולנועית ואוטו. בהצלחה לי בכיתה ב'!

הדבר היחיד שמפריע זה שכולם מסתכלים. זה לא היום הראשון שאני כאן, כבר התרגלתם, אז למה אתם מביאים סתם צומי? אני יסתדר גם בלי העזרה והמבטים שלכם.

 

~

החיים מחולקים לשתיים. ללפני ואחרי.

לפני לא ריחמו עליי, עכשו כן.

למה? אני חיה כמו שצריך, ואיתי הכל בסדר, לא צריך לרחם.

החיים נחלקים לשתיים, ללפני התאונה ואחריה.

בגללה עברנו דירה. מדרגות, למה צריך בכלל?

 

~

מתי התחלנו להיתחבר?

כשנסענו ביחד לטיול. והיה ערב, ומאוחר, וצריך לחכות להסעה. אז התחלנו לדבר. וזהו.

אנחנו שכנות מאז שהיא נולדה. כיתה ב', תחשבו לבד.

יש לנו יום הולדת בהפרש של 5 ימים. וכבר הרבה אנשים יודעים שאנחנו ביחד.

 

~

היא עוברת, וכולם מסתכלים. אנשים, אני בנאדם.

זה שאני לא הולכת כמו כולם זה לא אומר שצריך לדבר עליי מאחורי הגב ולהתייחס אליי בצורה שונה.

גם לי יש רגשות, ואני גם יכולה להשתתף בשיעור ספורט, ולרוץ ולשחק "מי מפחד מהדב הגדול",

אני חיה בדיוק כמו כולם, זה בסדר.

 

~

אתם מכירים פעם מישהו שהתגלגל את כל שד' נרקיס? אני כן, בשביל זה יש כיסא ספורט. לא?!

אפשר לעשות הכל, הדבר היחיד שמפריע זה האנשים. שלא מסוגלים להבין שמי ששונה מהם בצורה הוא גם אדם.

 

~

פעם התנהגו לכושים כאילו הם לא בני אדם בגלל הצבע שלהם, עכשו מתנהגים ככה לאלה שלא הולכים על 2, אלה שהולכים על 4.

אז אני אופטימית. ובטוחה שהכל בסוף יהיה בסדר.

 

~

את, אני.

חיבוק.

תגובהתגובות