ועם רדת ערב,
שוב בדד אשב.
ואבכה,
ואבך,
על אלה שהיו
ואינם.
וקולם היה זך,
ועיניהם צלולות.
היו,
היו.
היום- אינם שומעים
קולות.
אהובים, נבחרים,
לב אש בקרבם.
ואזכור,
ואזכור אותם.
תגובהתגובות