הנר כבה,
השלהבת דועכת.
הדם ניגר, נקרע
והאדם נקרא.
הן לא הגיעה עת,
יֵלָחֵש אז המלאך,
אך קולו עם סער אש
הלוך ילך- והלך.
ובכה תבכה האם,
ויזעק האב,
אז על מלאך התם, תמים
אש באדמה יושח.
ובנות השיר תבכנה,
כך גם בנות אדם.
ולב שומעים יפסק
כֵמותו ככולם
ויובא אזי אל המלאך-
הצור, תמים פעלו?
תגובהתגובות