שכבי ילדתי
עצמי את עינייך
היקום כולו נרדם אט אט.
כה קטנה הינך
דמעות הן מילותייך
אך טעם סבל טרם ידעת.
נוחי ילדה
עוד ארוכים הם ימייך
מהמורות, שינויים בדרכך ייקרו.
היי לעצמך
המשיכי את חייך
עת כולם מאחור דוממים נשארו.
תגובהתגובות