הייתה חתולה, והיא הייתה פצועה ומדממת. כשראתה שהאצבע שלי אדומה מדמה, ליקקה אותה.
?!
כ"א בסיוון תשע"ג, 17:15
חוץ מזה שזה עונה על הכלליםיבקטנהי
(לא שולטת בהם אבל סומכת עליך) אני לא מוצאת כאן את הפאנצ'. או במילים יפות אחרות, את האמנות. (או שזה נשגב מבינתי) מה את רוצה לומר?
כ"א בסיוון תשע"ג, 17:54
למה פאנצ׳=אומנות?יהרהורי
(להייקו, לפחות בצורה המסורתית שלו, אין פואנטה רעיונית ומה שהוא יוצר זאת אינטרקציה רגשית עם הקורא)
כ"א בסיוון תשע"ג, 19:14
//יבקטנהי
אם את מעבירה לי כלום, אני לא אמצא טעם ביצירה שלך. אם אחד החוקים זה שגם אין פואנטה בכלל, אז.. טוב. אינטראקציה רגשית? אוקי
כ"ב בסיוון תשע"ג, 18:03
זו תמונה עם רוח וריחימפוספסי
אין בה תנועה, אך הקפאון שבה זורם (או סוחף או מטביע)
כ"ד בסיוון תשע"ג, 08:22
אבל כן יש כאן איזה פרדוקס.יאלעדי
כי אם היא החתולה מלקקת את הדם שלה, מה הקשר לאצבע? האם האצבע היא זאת שגרמה לה לדמם?
סליחה על החפירה, אבל הרגשתי שיש כאן יותר מאשר התנגנות טקסטואלית חסרת משמעות
כ"ד בסיוון תשע"ג, 09:42
האצבע לא גרמה לדימום.יהרהורי
האצבע הייתה שם כי היא ניסתה לעזור לחתולה לא למות מהדימום. (לא שיש לה (לאצבע) יותר מדי יכולות ריפוי, אז היא פשוט ליטפה את החתולה וניסתה לנקות אותה מדמה וקצת לפני שלב ההייקו החתולה פשוט החליטה להשען על האצבע עם הצד המדמם של הראש שלה)
אבל כל זה לא באמת משנה כאן. אני לא רציתי את החלק הזה בתמונה של ההייקו, זה פשוט מה שקרה. (יום רביעי, כ' סיוון, באיזור שבע בערב, חתולה בשם כתם שמיודדת עמי זה שש שנים. היא טריקולורית – שחורה-ג'ינג'ית-לבנה ונהינת לתקוע בי את ציפורניה. פצועה בצד הימני של ראשה. הפסיקה לדמם תוך זמן ועכשיו מרגישה טוב בהרבה.) מבחינת ההייקו האצבע שלי הייתה שם כי ככה, כי תמונת ההייקו שלי מצומצמת הרבה יותר ולא זקוקה ליותר. בהייקו שלי יש חתולה פצועה, דם שלה שמרוח על האצבע שלי, ואת אותה חתולה מלקקת את הדם שלה מאצבעי. זה (אמור) להיות פשוט לחלוטין. אני לא ניסיתי להגיד לך שום דבר אחר, כי הייקו, כפי שציטטתי אי אז הוא "הזמנה, דלת פתוחה למחצה, ראי מלוטש", ההייקו שלי לא מתממש עד שאדם (אתה) קורא אותו ויוצר איתנו אינטרקציה פתוחה. וכאן ההייקו מתממש, מביא את ה"מעבר" שלו, את מה שאתה מחפש. ה"מעבר" לא נמצא אצלי ככותבת ההייקו, המעבר מוכל כל כולו ב17 ההברות שם למעלה ובעיקר בך.
תגובות
הייתה חתולה, והיא הייתה פצועה ומדממת. כשראתה שהאצבע שלי אדומה מדמה, ליקקה אותה.
?!
אני לא מוצאת כאן את הפאנצ'. או במילים יפות אחרות, את האמנות.
(או שזה נשגב מבינתי)
מה את רוצה לומר?
אם אחד החוקים זה שגם אין פואנטה בכלל, אז.. טוב.
אינטראקציה רגשית? אוקי
האם האצבע היא זאת שגרמה לה לדמם?
סליחה על החפירה, אבל הרגשתי שיש כאן יותר מאשר התנגנות טקסטואלית חסרת משמעות
אבל כל זה לא באמת משנה כאן. אני לא רציתי את החלק הזה בתמונה של ההייקו, זה פשוט מה שקרה. (יום רביעי, כ' סיוון, באיזור שבע בערב, חתולה בשם כתם שמיודדת עמי זה שש שנים. היא טריקולורית – שחורה-ג'ינג'ית-לבנה ונהינת לתקוע בי את ציפורניה. פצועה בצד הימני של ראשה. הפסיקה לדמם תוך זמן ועכשיו מרגישה טוב בהרבה.)
מבחינת ההייקו האצבע שלי הייתה שם כי ככה, כי תמונת ההייקו שלי מצומצמת הרבה יותר ולא זקוקה ליותר. בהייקו שלי יש חתולה פצועה, דם שלה שמרוח על האצבע שלי, ואת אותה חתולה מלקקת את הדם שלה מאצבעי. זה (אמור) להיות פשוט לחלוטין.
אני לא ניסיתי להגיד לך שום דבר אחר, כי הייקו, כפי שציטטתי אי אז הוא "הזמנה, דלת פתוחה למחצה, ראי מלוטש", ההייקו שלי לא מתממש עד שאדם (אתה) קורא אותו ויוצר איתנו אינטרקציה פתוחה. וכאן ההייקו מתממש, מביא את ה"מעבר" שלו, את מה שאתה מחפש.
ה"מעבר" לא נמצא אצלי ככותבת ההייקו, המעבר מוכל כל כולו ב17 ההברות שם למעלה ובעיקר בך.