פסיפס אתר יצירה

שקיעות

פורסם בתאריך ט' בכסלו תשע"ד, 12/11/2013

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

ויושבת נערה על סלע, שקועה במחשבות

ומניחה לרוח הנושבת לפרוע שערות

 

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

ועומד בחור איתן בידיים פשוטות, עיניו עצומות

ומניח לרוח הנושבת לעבור בין האצבעות

 

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

והוא פוקח עיניו והיא נושאת מבטה

ומצטלבות עיניהם ונעצרת נשימתה --

 

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

והוא את שמה לוחש והיא את שמו לוחשת 

לחישה ארוכה, מתמשכת, אוהבת --

 

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

והוא על אצבעה טבעת עונד

ולפתע הזמן מלכת עומד

 

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

ידו מונחת על בטנה התופחת והולכת

ושוב העולם עוצר מלכת

 

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

ובשפתיים חשוקות היא מחניקה צרחה

ולמשמע בכי תינוק - גם היא באושר בוכה

 

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

העריסה מתנדנדת בקצב רגוע

כמו אתמול, כמו שלשום, כמו כל יום בשבוע

 

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

היום זה היום שלו, המיוחד

כי בדיוק לפני י"ג שנים הוא נולד

 

קרעי עננים של אש ושל דם

עת השמש נושקת לים

והם זו בזרועות זה, עומדים חבוקים

ורואים איך פרי בטנם את ביתו מקים

 

ונזכרים -

 

איך גם הם פעם היו צעירים.

תגובהתגובות