פסיפס אתר יצירה

בשורה

מאת
בקטנה
פורסם בתאריך כ"ז בכסלו תשע"ד, 30/11/2013

(רגליים בהתאמה לנשימות
גז באיטיות מלודרמטית וחזרה אל שגרת הנהיגה
עד נשימה עצורה, בלמים, חתולים ודמעה.

שיגרה)


לא יודע לא ידע והיא לא רואה טעם בכך
בשתיקות בפרצי הדיבור
יש כבר ריח אחר, חריג, זר
ומה לזר ולסדינייך
זו אהבה היללוה כל גדולי ה--?
לכאב זה התכוונו גיבורי התום?

(משוררים בני משוררים אוכלי חינם. צאו לרחובות)

 

מביט בתעוזה בלבן של עיניים ואומר חורץ -
לא. או כן. או שתק? 
או נשק או נשך או -- הוי אהובתי
(ממחר מבטיח לך אני אשתנה)

ורחשי ליבם היכו גלים על גלים
לחש רחש כמו עזרת נשים
כמו גנב
כמו דרכת על הצלחת שניפצה
סדין נקרע בשמיים, אותיות גזומות
בטוב טעם כתובות במסך דק
פזורות מנחמות מלאכי --
ומלאכי עליון תלשו נוצותיהם. בקפידה

(עת באה בשורה
נדם עולם נדמה שתיקה.
מסופו עד ליבו חזר חלילה)

תגובהתגובות