בסד טבת תשסז
"שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים.
דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור, דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה.
כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און". (משלי,ל,יח- כ)
וְדֶרֶךְ גֶבֶר בְּעַלְמָה
מְאָז וְלְתָּמִיד – תָּעַלוּמָה
אִם שלמה הַמֶלֶךְ ל א הֵבִין
הַרוֹעֶה בַּשוֹשָנִים
מָה נֹאמָר וְאֵיךְ נָהִין
לֵידָע,אֲנַחְנּוּ הָקְטַנִים.
הֶן הַיָ'ה הָחַכַם מִכּל אַדָם
וְאֶלֶףְ נָשִים הָיוּ לוֹ גָם.
אַךְ מוּל רָז שְכָּזֶה גָם רָעַיוֹנָיו נִלְאוּ
וְהוֹדָה וְאַמָר "מִמֶנִי נִפְלֶאוּ"
וְמְאַז נִכְתְּבוּ אָלְפֵי מְחְקָרִים
דֶרֶךְ נֶשֶר בַּשָמָיִים מְתָּעַדִים צָפָּרִים
בְּנַחָש עַלָי צוֹר יִצְפּוּ זוֹאוֹלוֹגִים
וּסְפִינוֹת עִם לָוְיָין מְנַהָלוֹת דִיאַלוֹגִים.
רַק דַבָר אֶחַד נוֹתָּר כְּשֶהַיָ'ה
דֶרֶךְ גֶבֶר בְּעַלְמָה –חִידָּה וְתְהִיָ'ה.
נִשְבְּרוּ קולמוסים
הִתְּמָלְאוּ קוֹלְנוֹעִים
וּבְנוֹת יְרוּשַלָיִם שוֹאָלוֹת עוֹד וָעוֹד
"הַיָפָה בַּנָשִים,מָה דוֹדֶךְ מִדוֹד ? "
וְהָבּוֹרֶא הַכֹּל- יָכוֹל,
בִּשְעוֹת הפנאי,מָה הוּא עוֹשֶה?
כַּךְ שַאָלָה הַמָטְרוֹנָה אֶת רַ' יוֹסֶי.
אֶלוֹקֵי הַאֶלוֹקִים וָאַדוֹנֵי הַאָדוֹנִים,
מָה מָעַשָיו? מְזָוֶוג זִיוּוגִים !
לוֹקֶחַ הוּא אֶש
וְקוֹשֶר אוֹתָּה לָמַים
זֶה קָשֶה וּמְרַגֶש
הַשִמְחַה עַד הֲשַמָיִים
יֶש רַק דַבָר אֶחַד בָּרוּר
אֶיךְ בִּמְחִיר כּל הָקְשַיִים
נִקְנֵית מַתָנָה וְאֵין לָה שִיעוּר
מִתְּגָלֶה וּמוֹפִיעַ פֶּלֶא הָחַיִים.
וְדוֹר יָקוּם וָחַי
וְשָר לְיוֹפִי וְחַיִים
הַחִיבּוּר,הַנִיגוּד,בֵּין שְנֵי הָצְדַדִים
רַק הוּא זֶה שְמֶבִיא לַעוֹלָם יְלָדִים !
-------------------------------------------------
*המטרונה ור' יוסי :
"מטרונה שאלה את רבי יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששת ימים, כדכתיב "כי
ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" (שמות לא, טז).
אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?
אמר לה:
יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני אשתו של פלוני לפלוני וממונו של פלוני לפלוני.
אמרה לו: זו היא כל אומנותו? אף אני יכולה לעשות כן! כמה עבדים וכמה שפחות יש לי, ולשעה קלה יכולה אני לזווגן.
אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא.
מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות.
אמרה: פלוני ישא פלונית ופלונית תשא פלוני, וזוגה אותן בלילה אחד. למחר באו אצלה, זה מוחו פצוע וזה עינו שמוטה וזה
רגלו שבורה.
אמרה להם: מה לכם? זו אמרה: איני רוצה את זה,וזה אמר: איני רוצה את זו.
מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: אין אלוהים כאלוהיכם, אמת היא תורתכם, יאה ומשובחת, יפה אמרת.
אמרה לה: לא כך אמרתי לך, אם קלה היא בעיניך – קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף!?
דכתיב "אלוקים מושיב יחידים ביתה,מוציא אסירים בכושרות"(תהילים,סז,ח) מהו בכושרות? בכי שירות, אילו בוכים ואלו
משוררים. מה הקב"ה עושה? מביאן על כורחן ומזווגן זה לזו "
(פתיחתא,ויקרא רבה,ח,א)
(תודה לפלפלתי על המקור,ועל מאמר מאד מעניין בקישור
http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/agadot/hamatrona-2.htm )
(החלטתי לנקד היכן שאדע בבהירות, לענ"ד זה רק יתרום לשיר,
וכהרגלי האולי מעצבן לסדר טקסטורה,יעקב)
תגובהתגובות