"מלכתי" נשמע קול מפינת החדר.
"באמת שכבר השתעממתי, ברוך הבא!" אמרה פיי וחיפשה את מקור הקול. כבר הגיע הלילה וכל החדר היה חשוך.
"מקווה שאת מרגישה בנוח, חסר לך משהו?" שאל הקול.
"קצת אוויר צח יעזור, אני לא אוהבת להיות כלואה כמו חיה בכלוב" ענתה פיי וניסתה עדיין לחפש את מקור הקול.
"אין טעם לנסות לחפש אותי, מלכתי, אני יודע איך לא להיראות כשאני רוצה" אמר הקול.
פיי ויתרה על המאמץ בחיפושים ואמרה: "אז מה אתה רוצה? כופר?.
"אין לי טעם בכסף מלכתי, ואם הייתי צריך - יש לי אנשים שישיגו בשבילי" אמר מקור הקול.
"אז מה אתה רוצה ממני?" שאלה פיי.
יד הופיעה משום-מקום.
"אני רק צריך את..."
--*--
ראיין יצא ממכוניתו והתקרב אל הדירה. הוא הביט בשעון שהראה שהשעה 21:00 ונאנח בהקלה - הוא הגיע בזמן הנכון.
לפני שהספיק בכלל להתקרב למפתן הדלת - היא נפתחה.
"מכול הגברים שבעולם - דווקא אתה מופיע!" אמרה האישה שבדלת.
"ליז!" חייך ראיין ופרש את ידיו לצדדים, "מה שלומך?".
"לא הכי הולך לי בעולם הדייטים - אבל חוץ מזה הכול טוב" אמרה והביעה פרצוף חמוץ.
ראיין הביט בה. לא נראה לו הגיוני שבחורה צעירה בעלת שער שוקולד ונזם חמוד באף, לא תמצא מישהו טוב לחיות איתו.
"אז," אמרה ליז, "מה אתה רוצה ממני הפעם? אני כבר נגמלתי מאלכוהול אם באת בגלל זה".
"לא, אני צריך לבקש ממך טובה" אמר ראיין.
"ולמה שאעזור לך?" שאלה ליז, "הכנסת אותי למאסר לפחות פעמיים".
"שלושה" תיקן אותה ראיין.
"עוד יותר גרוע," אמרה ליז, "אז למה שאעזור לך?".
ראיין הוציא דף מכיס חולצתו ונתן אותו לליז, היא קראה אותו בעיון ופערה עיניים.
"אוקיי, אני מסכימה," אמרה ליז, "מהי העבודה?".
"לצאת איתי לדייט" אמר ראיין וחייך.
"זה הולך להיות כיף!" צחקה ליז.
--*--
הצעדים נשמעו עכשיו חזקים יותר.
"לעשות את זה?" לחש דרק לסדריק.
"לא נראה לי שזה יהיה רעיון טוב כשמדוני פה". ענה סדריק.
מדוני רעד מפחד ופער את פיו - מראה שקצת הפחיד את סדדריק.
מהשיחים יצאו שלוש דמויות, כל אחת מוסוות בגלימה חומה ישנה עם קפוצ'ון שכיסה את פניהם.
"מה-מה-מה מי אתם? מה-מה מה אתם רוצים?" קרא החצי-סאטיר ומעד על האדמה.
"מדוני, תרגע! זאת אני!" אמרה אחת הדמויות והורידה את הברדס.
הייתה זאת אישה צעירה בעלת עיניים ירוקות ושיער שחור קוצני קצר. סדריק חשב שהוא מבחין גם בחרב קצרה מתחת לברדס.
היא הייתה מהממת!!!
"קייס? זאת את?", קם מדוני וחייך, ואז נזכר שהם לא לבד אז ניסה ללא הצלחה לנקות את עצמו מאבק הדרכים.
"מה חדש אצלך?" שאלה קייס, "כבר מצאת קוסם או מכשף?".
"לא, בדיוק הייתי במצוד אחרי דרקון מעופף בשמים, אז חשב..." החל מדוני.
"אמרת "דרקון"?" שאלה עוד דמות שהייתה מכוסה בברדס.
שתי הדמויות שליוו את קייס היו גבר ואישה. סדריק בחן אותם.
הגבר היה כבן 40, נראה כמו כל לו שיער פרוע ואפו היה סולד. אבל מה שהכי הרתיע את סדריק היו העיניים - צהוב חולני.
האיש היה חגור בכלי נשק רבים מתחת לברדס: חרב גדולה, רובה קשת, כידון, פגיונות בשני צדדי גופו, ואולי עוד?
האישה לעומתו לא נשאה כלל כלי נשק. היא הייתה צעירה בעלת שיער ארוך בצבע גזר, עם עיניים כחולות בצבע כחול-ים. היא ענדה על צווארה שרשרת כסופה עם אבן איזמרגד נוצצת בצבע כחול.
"כן, דרקון," אמר מדוני והחזיר את סדריק להתרכז בשיחה, "לטאות גדולות, עם כנפיים גדולות, יצורים יורקים אש או דברים אחרים...".
"אמרתי לכם, הם כאן" אמרה האישה.
"הגבירה ליבאסי,את מאמינה לתיש הזה?!" שאל האיש בתמיהה.
"זה חצי סאטיר!", אמר מדוני, "וזה מאוד פוגע".
"סר יאנטיק, המלך סומך עליו, אני מאמינה לו" אמרה הנבדלת.
"כן, יאנטיק, תתחיל להתנהג בנימוס" נזפה בו קייס, נהנית מכל רגע.
"טוב בסדר, סליחה אדוני, מקווה שתקבל את סליחתו של אביר" אמר סר יאנטיק.
"אתם ציידי דרקונים?" שאל דרק בדאגה.
הם התעלמו ממנו.
"אז, יריתי חץ לכיוונו ורצתי לראות אם פגעתי," אמר מדוני, "ושם פגשתי את שני אלה" והצביע על דרק וסדריק.
דרק התקדם לעבר סר יאנטיק "שמי דרק, סר," הוא לחץ את ידו של יאנטיק בהתלהבות, "כבוד גדול בשבילי להכיר אביר מלכותי".
סדריק התקדם גם הוא ועיניו פגשו בעיני קייסנדרה, שעד עכשיו השתעממה מכל מה שקורה
עיניה של קייסנדרה נפערו באימה.
"אתה!!!" קראה בקול, ובמהירות שלפה את פגיונה, זינקה לעבר סדריק ותקעה בו את הפגיון...
המשך יבוא...
תגובהתגובות