המצברוח של הודיה השפיע עלי... אבל אני טיפה יותר אופטימית! תקראו עד הסוף לפני שתצרחו ^^
דרך אגב, אם יש לכם הערות טכניות - בשמחה, כי שמתי את השיר איך שהוא, בלי שום ליטוש. פשוט כתבתי והעליתי.
_________________________________________________________________
הכל מת בעולם הזה
הכל כזה חסר משמעות
כלום לא משנה, אז למה לטרוח?
אני כל כך רוצה למות
מה הטעם? אין מטרה
אין דבר שעבורו שווה להמשיך
כולם דורכים על הרגליים שלי
אז אני שואלת, בשביל מה צריך?
המוח הוזה
בתוך הכלוב
ששמו חיים
העולם הזה
כל כך עלוב
והסוף זהה – כולם מתים.
אבל העקשנות מתעוררת
ומזכירה שפחדנות לא באה בחשבון
ופתאום, אני לגמרי אחרת
איך יכולתי לחשוב על אבדון?
הכל חי בעולם הזה
והכי חשוב להיאחז ולהיות
המוות נותן להכל משמעות
אני כל כך רוצה לחיות!
תגובהתגובות