אולי יום אחד כשאסיט את הווילון,
אולי יום אחד יושיט לי יד מהחלון,
עטוף הילה זוהרת, צעיר וממולח,
גבוה לשמיים ייקח אותי מלאך.
שם אלמד לסחוט ענן,
עד שירד ממנו גשם.
שם אלמד לסחוט ענן
ואת השמש לכסות.
אני אצית אז את השמש
וכשתזרח יפסיק הגשם.
אני אצית אז את השמש
כי הוא יתן לי לנסות.
אולי יום אחד כשאסיט את הווילון,
אולי יום אחד יביט אלי מהחלון,
עטוף הילה זוהרת, נעים ומחויך,
יביט אלי משם, יביט אלי מלאך.
הוא ישאל אז לשלומי
בנינוחות על המרפסת,
הוא ישאל אז לשלומי
גם בעיניו הנבונות.
והוא עטוף הילה זוהרת
ובתוכי היא מטפסת.
והוא עטוף הילה זוהרת
אשר תגרום לי לענות.
ואתה הוא המלאך, עטוף הילה זוהרת.
ואתה הוא המלאך אשר הגיע לביתי.
איך אתה הוא המלאך, עטוף הילה זוהרת?
איך אתה הוא המלאך? אתה נראה כה אמיתי.
תגובהתגובות