המבט העצוב בעיניים,
הגשם הזורם משמיים.
הכל בא אלי לבשר
שבינתיים אין לי שום מקום אחר.
הרחוב כבר לא טוב עכשיו.
והבית-מלון אותי זרק
הבטיחו לי בית מהמינהלת
מה? עוד לא הגיע? ניבהלת.
עכשיו אני אוכלת רקוב
כי אמרו שזה מה שמתאים לך! ראש כרוב!
חיה מהיד לפה
כי ככה זה בלי מקום לגור בו, יפה.
הממשלה העלימה לי את הדירה
ואין לי בעבורה כל סחורה.
________
נכתב ב-1:10 בלילה.
תגובהתגובות