הם עמדו בשורה אחת, מתוחים ונרגשים. בעוד מספר דקות השבט שלהם יקבל שם חדש ומשמעות חדשה. הם היו שבט קטן אך מגובש. חמישה בנים ושבע בנות. את כל הפעולות תמיד עשו ביחד, אף פעם לא בנפרד. נכון שהיו ניסיונות להפריד את השבט. אך הם התנגדו בכל תוקף ונשארו ביחד. הגיבוש של השבט היה יותר חשוב להם מכל דבר אחר. גם אם זה יוצר איזה שהם בעיות הלכתיות. וכעת, הם עומדים בשורה אחת, בנים בצד אחד ובנות בצד שני. מחכים לקבל את השם החדש.
ואז נשמע קולה של הקומונרית: ואתם שבט הרא"ה - יקרא שמכם בישראל "לביא".
זה היה רגע השיא. זהו, הם קיבלו שם וקיבלו משמעות, וכעת הם יוצאים לדרך חדשה.
הם ידעו שעוד מחכות להם הרבה משימות והרבה קשיים בדרך. אך דבר אחד היה ברור להם. השבט הזה לא יתפרק בחיים.
זה רק הקדמה לסיפור שהתחלתי לכתוב. וכמו שאתם רואים הסיפור הולך להתמקד בשבט לביא של בני-עקיבא. אשמח לקבל כל תגובה או הערה שקשורה לסיפור.
תגובות
מחכה לסיפור
הקדמה יפה!
בס"ד.
אם זאת ההקדמה אז מחכה לנו סיפור מעולה!!
המשך לסיפור??
יומטוב.
כבר חשבתי שהתיאשת..
אבל לא.
כל הכבוד ובהצלחה!