בטרם שינה

עֵת צִפּוֹר מְצַיֶּצֶת שִׁירָה אַחֲרוֹנָה

רָץ צְבִי תָמִיר בֵּין עָלֵי שׁוֹשַׁנָּה

לוׂטֶפֶת הָרוּחַ שְׁמֵי עֲנָנָה,

מְפַזֶּרֶת רֵיחוֹת הַדָּרִים כִּבְשָּׁנָה.

אֹדֶם רָקִיעַ וּפָז אֶל עֶלְיוֹן,

שׁוֹרֵק הֶחָלִיל עָלֵי שִגָיוׂן

מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ בְּרַכּוּת הָקָטׂן

מֵנִיף תַּלְתַּלָּיו אֶל זֶה הַחִזְּיוֹן;

שְחָרְחָרָיו מְלַטְּפִים סִלְעֵי יָם בְּגָּאוֹן.

גַּלִּי תַרְעׂמֶת נִסְחָפִים בִּנְּהִירָה

בַּזְּמַן בּוֹ תַּפוּחַ אוׂתָה בְּעֵרָה

אֶל שָׁמַּיִם קְרוּעִים, מְדַמְּמִים בִּגְעִירָה-

שׁוּב אֶל אֵ-ל אָיֹם וְנוֹרָא!

אַחַר תִּשָּׂא אוֹתוֹ הָרוּחַ אֶל סוֹף שְׁמֵי הַיָּם,

כָּעֵת שׁוֹכֵב הוּא דוּמָּם

וְעוֹד רֶגַע...

"וְאֵין קוֹל, וְאֵין קָשֶׁב, לׂא הֵקִיץ הַנָּעַר" (מלכים ב', ד'; ל"א)