שירה
מצלמה שתקדים
כ"ח בתשרי תשע"ח (18/10/2017)
במצלמת הוידאו הישנה של אבא
התמונות רצות לאט כאילו
המציאות מתרחשת כמה שניות מאוחר
ובעולם אחר.
וחשבתי, מדוע
לא יכולה להיות מצלמה
שתקדים?
התמונות רצות לאט כאילו
המציאות מתרחשת כמה שניות מאוחר
ובעולם אחר.
וחשבתי, מדוע
לא יכולה להיות מצלמה
שתקדים?
2
שירה
ואני האיש
כ"ז בניסן תשע"ז (23/04/2017)
ואני האיש שמפחד לנשום.
האיש הצוהל, הצונח
אני האיש הצולח את מהמורות
החיים האומר לְנַצֵּחַ,
ואני החולם בימים האולם אלומות הוא
יבוא ויוציא וייקח ויגאל
ואני העדין, השוכח
אני האיש הבורח.
עד היכן אהיה לוקח -
הכוס החמישית, אני מוזג,
בכוס החמישית אני פותח.
ועכשיו אני רק צורח רק צורח
האיש הצוהל, הצונח
אני האיש הצולח את מהמורות
החיים האומר לְנַצֵּחַ,
ואני החולם בימים האולם אלומות הוא
יבוא ויוציא וייקח ויגאל
ואני העדין, השוכח
אני האיש הבורח.
עד היכן אהיה לוקח -
הכוס החמישית, אני מוזג,
בכוס החמישית אני פותח.
ועכשיו אני רק צורח רק צורח
5
סיפור קצר
מאסטר לכעס
כ"ח בתמוז תשע"ו (03/08/2016)
כמה כעס צריך בשביל להירגע, הא? אבל איך לכעוס - אתה זה צריך ללמוד ממומחים.
אני מכירה מומחה אחד לכעס. הוא מעולם לא שבר כסא בכוונה, את הקול שלו הוא אף פעם לא הרים והוא מחייך כמעט תמיד, ובכל זאת הכתרתי אותו למומחה הכעס הפרטי שלי.
הכרתי אותו לראשונה באוניברסיטה, שנינו בדרך לתואר בספרות בבר אילן ובאים לשם בכל שני ורביעי. ובפעמים היחידות שראיתי אותו כועס הבנתי איך צריך לעשות את זה, ומאז אני כועסת
אני מכירה מומחה אחד לכעס. הוא מעולם לא שבר כסא בכוונה, את הקול שלו הוא אף פעם לא הרים והוא מחייך כמעט תמיד, ובכל זאת הכתרתי אותו למומחה הכעס הפרטי שלי.
הכרתי אותו לראשונה באוניברסיטה, שנינו בדרך לתואר בספרות בבר אילן ובאים לשם בכל שני ורביעי. ובפעמים היחידות שראיתי אותו כועס הבנתי איך צריך לעשות את זה, ומאז אני כועסת
9
שירה
סתם
כ"ה באדר ב תשע"ו (04/04/2016)
לפעמים אני אוהב
סתם בשביל הכיף
לצייר באוויר נמלה עם קרניים.
סתם בשביל הכיף
לפעמים אני אוהב
לצחצח שעה את השיניים.
שהכל יהיה מבריק
לפעמים אני אוהב
סתם בשביל הכיף
לאלף פרעוש לקפוץ,
סתם בשביל הכיף!
לתקוע בבלון יפהפה קוץ
להרכיב אוזניות לא מחוברות
למלא בקשקושים את כל המחברות
להזיז את היד משמאל לימין
לנשום עמוק כדי באמת
סתם בשביל הכיף
לצייר באוויר נמלה עם קרניים.
סתם בשביל הכיף
לפעמים אני אוהב
לצחצח שעה את השיניים.
שהכל יהיה מבריק
לפעמים אני אוהב
סתם בשביל הכיף
לאלף פרעוש לקפוץ,
סתם בשביל הכיף!
לתקוע בבלון יפהפה קוץ
להרכיב אוזניות לא מחוברות
למלא בקשקושים את כל המחברות
להזיז את היד משמאל לימין
לנשום עמוק כדי באמת
4
שירה
פרחים
כ"א בשבט תשע"ה (10/02/2015)
פרח.
ועוד פרח,
ועוד פרח ועוד.
מסודרים הם בשורות,
לבנים, דוממים, ולא מספרים
מה קרה פה לפני שהכל התפוצץ.
הם לא מגלים מדוע פרחי הגן הכי יפים
נבלו.
ועוד פרח,
ועוד פרח ועוד.
מסודרים הם בשורות,
לבנים, דוממים, ולא מספרים
מה קרה פה לפני שהכל התפוצץ.
הם לא מגלים מדוע פרחי הגן הכי יפים
נבלו.
0
צילום
שלג על ביתי
ט"ז באדר תשע"ז (14/03/2017)
כשכרית קלקר מתפוצצת וגורמת לחורף להגיע מוקדם מהרגיל...
2
שירה
אבדות
ז' בכסלו תשע"ז (07/12/2016)
בחלומי מצאתי את רוב אבדותיי.
אחר כך, במהלך היום,
נזכרתי בהן אחת אחת
אך לא ידעתי היכן הן.
בחלומי סידורי האבוד נמצא
על מדף הסידורים איבדתי אותו
לפני שבועיים בבית הספר.
כשניגשתי למדף היו בו המון סידורים אחרים,
אך לא שלי. (ושמי היה חרוט עליו)
השרשרת שקיבלתי במתנה
מהחברות שכבר עזבו
פתאום התגלתה על צווארי.
גם בחלום לא הבנתי לאן הלכה,
אחר כך, במהלך היום,
נזכרתי בהן אחת אחת
אך לא ידעתי היכן הן.
בחלומי סידורי האבוד נמצא
על מדף הסידורים איבדתי אותו
לפני שבועיים בבית הספר.
כשניגשתי למדף היו בו המון סידורים אחרים,
אך לא שלי. (ושמי היה חרוט עליו)
השרשרת שקיבלתי במתנה
מהחברות שכבר עזבו
פתאום התגלתה על צווארי.
גם בחלום לא הבנתי לאן הלכה,
2
סיפור קצר
תחנה סופית
כ"ח בתמוז תשע"ו (03/08/2016)
אני פותחת את הטלפון, הפעם השלישית בדקה. ועדיין אני מופתעת כשאני מגלה שאין הודעות חדשות.
"למה את כל כך מחכה?" צוחקת אחותי, ואני עושה תנועה לא מחייבת בכתפיים וממשיכה לקרוא.
ושוב, הלחץ המוזר הזה בלב, להדליק את המסך ולצפות שוב להודעה שתנה את חיי, משהו בסגנון של 'אני שומעת את זה' או 'בואי נברח' זה אמיתי' ושוב להדליק ולהתאכזב ולכבות ולהמשיך לקרוא בספר, שכבר מזמן לא כיף לי לקרוא בו.
הפנים של
"למה את כל כך מחכה?" צוחקת אחותי, ואני עושה תנועה לא מחייבת בכתפיים וממשיכה לקרוא.
ושוב, הלחץ המוזר הזה בלב, להדליק את המסך ולצפות שוב להודעה שתנה את חיי, משהו בסגנון של 'אני שומעת את זה' או 'בואי נברח' זה אמיתי' ושוב להדליק ולהתאכזב ולכבות ולהמשיך לקרוא בספר, שכבר מזמן לא כיף לי לקרוא בו.
הפנים של
4
וידאו
כפית עלי
ז' בסיון תשע"ו (13/06/2016)
כפית עליי הר כגיגית
רסיסי האדמה ניתזים מפיך
לעיניי,
אינני רואה דבר
חשוך כאן מתחתיך
הקירות רועדים סביבי
אני יודעת, אתה יודע
אני צריכה את נשמתך
מעל לראשי
אבל הרךָ חונק עלי
כפית עלי הר כגיגית -
חיפשתי מחילה
לצאת דרכה אל השמש
ואתה בחוץ
עם חיוך אוהב
מכניס אותי חזרה
אל האדמה
רסיסי האדמה ניתזים מפיך
לעיניי,
אינני רואה דבר
חשוך כאן מתחתיך
הקירות רועדים סביבי
אני יודעת, אתה יודע
אני צריכה את נשמתך
מעל לראשי
אבל הרךָ חונק עלי
כפית עלי הר כגיגית -
חיפשתי מחילה
לצאת דרכה אל השמש
ואתה בחוץ
עם חיוך אוהב
מכניס אותי חזרה
אל האדמה
2
שירה
שבט
י' באדר ב תשע"ו (20/03/2016)
"הקשב, בני, לקולות המטר
לא קול חד הוא,
רבים ויפים הם צלילי הגשם הנוקש על חלונך.
היום הוא יום חג, בני
לא תראה אף לא כתר,
שום מסיבה בשמי עננה.
חג לשורשים, חג לאדמה"
ומדביק אני נשיקה חמה
למצח בני
ונרדם.
כה רבים הריחות
בחודש שבט
בין החורש לעצי ההדר,
לנפט שבוער בסלון
לגזע העץ הרטוב בגני
לאדמה,
לדשא שנגזז בטרם צמח.
והטעמים שבחורף
חמוץ
לא קול חד הוא,
רבים ויפים הם צלילי הגשם הנוקש על חלונך.
היום הוא יום חג, בני
לא תראה אף לא כתר,
שום מסיבה בשמי עננה.
חג לשורשים, חג לאדמה"
ומדביק אני נשיקה חמה
למצח בני
ונרדם.
כה רבים הריחות
בחודש שבט
בין החורש לעצי ההדר,
לנפט שבוער בסלון
לגזע העץ הרטוב בגני
לאדמה,
לדשא שנגזז בטרם צמח.
והטעמים שבחורף
חמוץ
1
שירה
בלילה כולם חוזרים הביתה.
ל' בכסלו תשע"ו (12/12/2015)
בלילה כולם חוזרים הביתה.
וכל הכבישים מלאים
בכיוון אחד,
וכל הדרכים
עמוסות במטריות שנשברות ברוח.
והשבים ממהרים,
ביתם קורא להם
ועל האספלט הרטוב מוצב שלט,
עם עיטור פרחֵי בצד -
בואו לביתי, אני לבד.
בלילה כולם חוזרים הביתה,
ורק לביתי לא חוזר אף אחד.
בבוקר השבילים רמוסים
מאלפי העוברים הרצים שם,
מנסים לתפוס את סופה
אצה להם הדרך.
בבוקר
וכל הכבישים מלאים
בכיוון אחד,
וכל הדרכים
עמוסות במטריות שנשברות ברוח.
והשבים ממהרים,
ביתם קורא להם
ועל האספלט הרטוב מוצב שלט,
עם עיטור פרחֵי בצד -
בואו לביתי, אני לבד.
בלילה כולם חוזרים הביתה,
ורק לביתי לא חוזר אף אחד.
בבוקר השבילים רמוסים
מאלפי העוברים הרצים שם,
מנסים לתפוס את סופה
אצה להם הדרך.
בבוקר
1
שירה
בטרם שינה
ז' בכסלו תשע"ו (19/11/2015)
עֵת צִפּוֹר מְצַיֶּצֶת שִׁירָה אַחֲרוֹנָה
רָץ צְבִי תָמִיר בֵּין עָלֵי שׁוֹשַׁנָּה
לוׂטֶפֶת הָרוּחַ שְׁמֵי עֲנָנָה,
מְפַזֶּרֶת רֵיחוֹת הַדָּרִים כִּבְשָּׁנָה.
אֹדֶם רָקִיעַ וּפָז אֶל עֶלְיוֹן,
שׁוֹרֵק הֶחָלִיל עָלֵי שִגָיוׂן
מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ בְּרַכּוּת הָקָטׂן
מֵנִיף תַּלְתַּלָּיו אֶל זֶה הַחִזְּיוֹן
שְחָרְחָרָיו מְלַטְּפִים סִלְעֵי יָם בְּגָּאוֹן.
גַּלִּי
רָץ צְבִי תָמִיר בֵּין עָלֵי שׁוֹשַׁנָּה
לוׂטֶפֶת הָרוּחַ שְׁמֵי עֲנָנָה,
מְפַזֶּרֶת רֵיחוֹת הַדָּרִים כִּבְשָּׁנָה.
אֹדֶם רָקִיעַ וּפָז אֶל עֶלְיוֹן,
שׁוֹרֵק הֶחָלִיל עָלֵי שִגָיוׂן
מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ בְּרַכּוּת הָקָטׂן
מֵנִיף תַּלְתַּלָּיו אֶל זֶה הַחִזְּיוֹן
שְחָרְחָרָיו מְלַטְּפִים סִלְעֵי יָם בְּגָּאוֹן.
גַּלִּי
0
שירה
והכאב
כ"ט בכסלו תשע"ה (21/12/2014)
והכאב הזה
ששום דבר לא ימיס אותו,
שיתרפא.
והשכול הזה
שמזמן כבר היה והכאיב,
שייגמר.
והחיוך הזה
שחסר יותר מדי זמן,
שישוב.
ששום דבר לא ימיס אותו,
שיתרפא.
והשכול הזה
שמזמן כבר היה והכאיב,
שייגמר.
והחיוך הזה
שחסר יותר מדי זמן,
שישוב.
2
אנחנו יחד נבנה
"כי אנחנו יחד נבנה לה' אלוקי ישראל..." (עזרא, ד', ג')
"השלישית משמאל שם,
רואה?"
עם החולצה הכחולה
לא, לא הגדולה
אני קטנה
קטנה...
אני עייף כשפה עתיקה מאד
שמלים זרות חודרות לתוכה.
אינני יכול להגן.
אקנה לי כלב
ואלמד אותו להתגעגע.
דלת חורקת:
זה לא מי שאני אוהב.
אבל בערבי חסד עדין מלא הרחוב
בממלאי מקום אב וממלאות מקום אם.
(יהודה עמיחי, אני עייף)
שירים:
בלילה כולם חוזרים, הרימון, מיד אחי, זרע, מצפים, אקורד הסיום, מה יתרון, מתחת לשולחן, בטרם, יום הולדת, תפארת העני, צמיחה חדשה, דרור לדיו, הזאת נעמי, שירת הרוח, ישוב ינחמנו, מי שענה, על כן ציון, שוקולד מריר, פרחי עירי, אוכל לתקן, נׂח, הייתכן, תפ(י)לה, מלך, שירה, לבן, נעורים, הבנה, חבלי חיים - א, חבלי חיים - ב, חבלי חיים - ג, קרן, ר(ע)ות, טיול, ללחוץ, קטסטרופה, סיפור קצר, נסיעה, לב סגור, תודה, הוא עוד חי, דקת דומיה, תן, ירח, הכותל, לעולם, לחישת אהבה, ידי האוחזת במרחבי הזמן, ראיתי, (עמ' 41)
פרוזה:
אין לי מתכון לחיים טובים, אבל בטח קודם כל מטגנים בצל (דן רוזן)
כל עוד הנר דולק אפשר לשרוף ת'מועדון
חברים הם מלאכים שנותנים לך סמים כשאתה שוכח איך לעוף
החיים קשים רק במאה עשרים שנים הראשונות
שרשורים ששווה לשמור-
לנוחות הקהל-
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר
קטע
וזה אדם
כ"ג בתשרי תשע"ז (25/10/2016)
לפעמים האומץ
לחשוף
גדול מהאומץ ל
**
אני רוצה שיעשו סרט ובו אהיה הגיבור
כדי שאוכל לראות
וכדי שאוכל ללחוץ על השלט להריץ
קדימה, קדימה, קדימה
עד הסוף
**
אם לא ניתן לי להגיע,
ושוב, ושוב -
האם זהו סימן להרפות?
(ואם, ואם הכל נכבה ברגע ההוא?)
**
אני אוהב להתלכלך
ואם כבר
אם כבר לכלוך
אז
לחשוף
גדול מהאומץ ל
**
אני רוצה שיעשו סרט ובו אהיה הגיבור
כדי שאוכל לראות
וכדי שאוכל ללחוץ על השלט להריץ
קדימה, קדימה, קדימה
עד הסוף
**
אם לא ניתן לי להגיע,
ושוב, ושוב -
האם זהו סימן להרפות?
(ואם, ואם הכל נכבה ברגע ההוא?)
**
אני אוהב להתלכלך
ואם כבר
אם כבר לכלוך
אז
3
שירה
סרגלים
ט' בסיון תשע"ו (15/06/2016)
הכאב ביד כלועג לי:
נראה אותך מחניקה אותי
עלובה שכמותך,
נראה אותך מרפאת
אותי, סגורה שכמותך.
ותחת חוזק לעגו
אני מנסה לצחוק איתו
על מהירות שתיקתי.
השמים נקרעים
בפסים ישרים
נראה אותך מחניקה אותי
עלובה שכמותך,
נראה אותך מרפאת
אותי, סגורה שכמותך.
ותחת חוזק לעגו
אני מנסה לצחוק איתו
על מהירות שתיקתי.
השמים נקרעים
בפסים ישרים
4
סיפור קצר
כנפיים.
י"ד בניסן תשע"ו (22/04/2016)
הצליל האחרון נזרק בחדר בחָפזה, והיא הטמינה את חלילה בחשש. תמיד פחדה מהרגע בו המנגינה נגמרת. החליל בער בין אצבעותיה, והיא קירבה אותו בזהירות אל שפתיה.
משהו בתוכה דחק בה להמשיך את הניגון. דו, לה, רה...
הצלילים רקדו במקלט המחניק, ופינו את המועקה. אט אט היא הרגישה את האוויר חודר למעגליה הפנימיים, ואצבעותיה פיזזו על החורים הכסופים בלהט.
היא כמו שכחה מהעולם לכמה רגעים, מתעלמת מהצעקות שהלמו בתוך
משהו בתוכה דחק בה להמשיך את הניגון. דו, לה, רה...
הצלילים רקדו במקלט המחניק, ופינו את המועקה. אט אט היא הרגישה את האוויר חודר למעגליה הפנימיים, ואצבעותיה פיזזו על החורים הכסופים בלהט.
היא כמו שכחה מהעולם לכמה רגעים, מתעלמת מהצעקות שהלמו בתוך
4
שירה
אילת אהבים
כ"ט בכסלו תשע"ה (21/12/2014)
מדלגת על הגבעות,
אילת אהבים
יונקת טיפות שמש
מההרים הזהובים.
וכשתשפיל עיניה בחיבה
וכשתשא עיניה בתפילה
וכשתאהב כמו שרק היא יכולה,
או אז אדע
שאילת אהבים
כבר נשקה אל חלוני.
אילת אהבים
יונקת טיפות שמש
מההרים הזהובים.
וכשתשפיל עיניה בחיבה
וכשתשא עיניה בתפילה
וכשתאהב כמו שרק היא יכולה,
או אז אדע
שאילת אהבים
כבר נשקה אל חלוני.
2