בלילה כולם חוזרים הביתה.
וכל הכבישים מלאים
בכיוון אחד,
וכל הדרכים
עמוסות במטריות שנשברות ברוח.
והשבים ממהרים,
ביתם קורא להם
ועל האספלט הרטוב מוצב שלט,
עם עיטור פרחֵי בצד -
בואו לביתי, אני לבד.
בלילה כולם חוזרים הביתה,
ורק לביתי לא חוזר אף אחד.
בבוקר השבילים רמוסים
מאלפי העוברים הרצים שם,
מנסים לתפוס את סופה
אצה להם הדרך.
בבוקר השמש מחייכת בחום
אך למי שמסתכל עליה.
ראיתי אדם שזעף אל השמש
ומאז לא זרח לאורה.
בבוקר השבילים רמוסים,
ורק שבילי נקי מאורחים.
אחר הצהריים כולם יושבים במרפסת,
מחייכים על כוס של שעת תה.
מי שיעצור
לנשום
יוכל ללטוף לאירוס,
זקני הדרך אומרים שהוא פורח
רק לעוצרים.
הרוח שרה אחר הצהריים
אחר הצהריים כולם יושבים במרפסת,
ורק השמש ממשיכה לרוץ
ושוב יורד חושך
בגלל השמש
תגובהתגובות