בדרכי אליך, אמא
זיכרון עמום סיפר לי
על אבנים חבורות
על כיפה שנישאת
ועל עץ
בדרכי על אם הדרך
זיכרון שעוד נותר בי
צייר בן רצוץ טרדות
אל אמא הוא רץ
ואין מוחה
כעת חלפו דורות
הלב גדוש
חושק לחלוק לך אמא
אל חיקך לשוב
ומבעד לדמעות
על כאב הגעגוע
חוד שיני האריות
בחלקת אימי טבוע
על מצבת משכנך
מחפשת ידי
סימנים המבטיחים-
זו חלקת אימי
את צעדי הבוטחים
מחליפות פסיעות חשש
כי אויבינו, אמא
כגחלת בוערת לחש
ואם תתהי על מראי
על תווי פני שאבדו
על גבי ששפף
על בגדים שבלו
אכן, טורח דרך
בתוארי חמד לו חלק
וחזיון פנים של ילד
זמן גלות דיכא
אך הבטחה קטנה לוחש לך
על גחלת שמורה
גם כשתוארי בידי גלות הושלך-
להבתה-
אש בוערה
בחזיון נגדי יומם וליל
משפחתנו שוב חוברת
בבגדי פאר מן העבר
אל ארמון אבא חוזרת
תגובהתגובות