חֲלָקִים שֶׁלִּי.

גַּעֲגוּעַ

לָשׁוֹן שֶׁלִּי טוֹעֶמֶת זִכָּרוֹן צוֹרֵב
כְּמוֹ סַבּוֹן
לָבֵנְדֶר

אַנִי צוֹחֶקֶת אֶת הָרֵיחַ וּבוֹכָה
אֶת הַטַּעַם
הַטַּעַם הַמַּר שֶׁל מֶרְחָק

הָעַפְעַף שֶׁלִּי הוּא אֲדָמָה דְּקִיקָה הַמְּגִנָּה עַל
תְהוֹם אֶתְמוֹלִים
בַּלֵּילוֹת אֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינָיִם אֲבָל פּוֹחֶדֶת לִישׁוֹן
שֶׁמָּא יָבוֹא בֹּקֶר פִּתְאוֹם
וּבְעֹמֶס הָאוֹר הַמִידַּפֵּק עַל תְּרִיס אֲנִי
אֶשְׁכַּח.

בַּעֲלִיבוּת
מְדַשְׁדֶּשֶׁת בֵּין אוֹתָן בּוּעוֹת
רוֹתֶמֶת עַצְמִי
אֶל מַשָּׂא זִכְרוֹנוֹת שָׂנוּא
אֶל רֵיחַ וְטַעַם וְלַחְלוּחִית הַרְגָּשָׁה.

אֶל נְתָחִים שֶׁל עָבָר אֲנִי
מִתְגַּעְגַּעַת
אֶל קִרְעֵי לְבָבִי אוֹ עוֹרִי 
אֶל אוֹתָם פְּתִיתֵי פָּזֶל מְגוׂאַלִים כְּאֵב.
הָרֵי הֵם
חֲלָקִים שֶׁלִּי.