כמעט כל מה שי בי, כמעט.

כמעט כל מה שיש לי,

שוקע במצולות של ייאוש,

כשאני מאבדת תקווה

כל מה שנותר לי,

הוא רק זיכרון נטוש,

של מה שהיה פעם אהבה.

כמעט כל מה שיש לי,

מרגיש חסר ערך

מתגמד מול שיטפון געגועיי,

וזה קשה לי,

אבל אין שום דרך,

להחזיר את העבר ואותו אלי.

כמעט כל מה שיש בי,

כואב בגללו,

חוץ מהחלק שכבר לא מרגיש,

וכל הרגשות שלי במין שבי,

שלו,

והוא כאילו מסתכל בי במבט אדיש.

כמעט כל מה שהיה בי,

או אולי בעצם הכל,

היה יכול להיעלם בתוך שבי קסמיו,

מזלי שנשאר לי,

קצת שכל לפעול,

ולהחליט לברוח,

עכשיו.