צֶמַח מוּגָן.

-

אֶלֶף נְהָרוֹת אֲנִי אֶבְרָא, אִמָּא

אֶלֶף נְהָרוֹת שֶׁל זֵעַת אַפֵּךְ הַנִּגֶּרֶת

בֹּקֶר בֹּקֶר

עֵת פּוֹרֶפֶת אַתְּ חַיִּים שֶׁלִּי בְּאֶצְבָּעוֹת עַמְלָנִיּוֹת.

מִקּוֹמָה מִלְיוֹן אַתְּ שׁוֹעֶטֶת אִמָּא

מִקּוֹמָה מִלְיוֹן לַעֲצֹם עַפעַפָּי הַדַּקִּים

עֶרֶב עֶרֶב

שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֵיךְ הַשָּׁמַיִם וְהַיָּם מִתְהַדְּקִים אֶל שֶׁמֶשׁ וְחוֹנְקִים

קַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת שֶׁלָּהּ.

אַתְּ אוֹמֶרֶת

בֹּואִי

הַרְכִּינִי רֹאשׁ וְאֶגְזֹם בָּךְ נִבְטֵי תְּחוּשׁוֹת

הָרֵי כֹּל שֶׁפּוֹרֵחַ עָתִיד לִנְבּוֹל

בֹּואִי וְאֶשְׁמֹר עָלַיִךְ מִמֵך יָלְדָה

שֶׁלִּי.